אוניברסיטת אוקספורד קובעת: ג'אגלינג מפתח את הקשרים העצביים במוח

מחקר של אוניברסיטת אוקספורד מוכיח שתרגול ג'אגלינג מוביל לשינויים בחומר הלבן שבמוח.

המחקר, שמומן על ידי קרן Wellcome והמועצה למחקר רפואי ופורסם בכתב העת Nature Neuroscience, מראה שיפור באיזור במוח האחראי על התנועות הנחוצות לצורך תפיסת כדור.

"אנחנו נוטים לחשוב על המוח האנושי כעל משהו קבוע שאינו משתנה ואולי אפילו מתנוון עם הגיענו לבגרות ולזיקנה". אומרת ד"ר היידי יוהנסן – ברג מהמחלקה לנוירולוגיה הקלינית , אוניברסיטת אוקספורד , שהובילה את המחקר. "אבל למעשה גילינו שמבנה המוח בשל לשינויים, ראינו שהמוח מסוגל לשנות את עצמו בכדי לפעול ביעילות רבה יותר".

החוקרים במרכז אוקספורד להדמיית תהודה מגנטית תפקודית של המוח ( FMRIB ) בדקו אם ניתן לראות שינויים בחומר הלבן של המוח במבוגרים בריאים בזמן לימוד משימה או מיומנות חדשה.

החומר הלבן במוח מורכב מצרורות של סיבי עצב ארוכים השולחים אותות חשמליים בין תאי עצב ומחברים חלקים שונים של המוח ביחד. החומר האפור של המוח מורכב מגופי תאי עצב בהם מתבצע העיבוד והחישוב של המידע. שינויים בחומר אפור בעקבות חוויות ולמידה חדשות כבר הוכחו בעבר. אבל השיפורים בחומר הלבן שבמוח הם חדשים לנו ולא נצפו קודם.

מדידת השינויים בחומר לבן הסתמכו על תמונות MRI באמצעות שיטות חדשות וחלוציות במרכז FMRIB באוקספורד. שיטות אלה מסוגלות להשוות תכונות אנטומיות של חומר לבן בין יחידים או לאורך זמן.

"הוכחנו שיש שינויים בחומר הלבן של המוח – צרור של סיבי עצב המחבר את החלקים השונים של המוח – כתוצאה מלמידת מיומנות חדשה לגמרי", מסבירה ד"ר יוהנסן – ברג.

קבוצה של מבוגרים צעירים ובריאים, איש מהם לא ידע לג'אנגל קודם, חולקה לשתי קבוצות המונות 24 איש כל אחת. קבוצה אחת קיבלה שיעור ג'אגלינג שבועי למשך שישה שבועות והתבקשה להתאמן בג'אגלינג במשך 30 דקות בכל יום. שתי הקבוצות עברו את סריקת ה MRI הייחודית לפני ואחרי ששת השבועות.

יאן שולץ , להטוטן , סטודנט לתואר שני ב FMRIB , ואחד מכותבי המחקר אומר: "איתגרנו מחצית מהמתנדבים ללמוד לעשות משהו חדש לגמרי. לאחר שישה שבועות של אימוני ג'אגלינג , ראינו שינויים בחומר הלבן של קבוצה זו בהשוואה לאחרים שלא קיבלו הדרכה. השינויים היו באזורים במוח המעורבים בלהגיע ולתפוס בשולי שדה הראייה, ולכן זה נראה הגיוני ביותר.

בסיום האימונים היה שוני בין חברי הקבוצה מבחינת יכולות הג'אגלינג, כולם יכלו ללהטט עם שלושה כדורים אך חלקם יכלו גם עם חמישה כדורים ואף ידעו לעשות תרגילים נוספים. כולם הראו שינויים מבחינת החומר הלבן שבמוח ביחס לזמן האימונים ולא ביחס להישגיהם.

"התוצאה החדשה והמרגשת הזו העלתה לנו הרבה שאלות" מספרת ד"ר יוהנסן – ברג. ה-MRI היא דרך עקיפה למדידת מבנה מוח ולכן אנחנו לא יכולים להיות בטוחים בדיוק מה משתנה כאשר אנשים אלה לומדים. עבודה עתידית צריכה להיעשות על מנת לבדוק אם תוצאות אלו משקפות את השינויים בצורה או מספר סיבי עצב, או צמיחה של מעטפת המיאלין המבודדת המקיפה את הסיבים.

"כמובן שאין זה אומר שכולם צריכים לצאת ולהתחיל לתרגל ג'אגלינג כדי לשפר את מוחם. בחרנו בג'אגלינג אך ורק כמיומנות חדשה ומורכבת לאנשים, אבל יש כיוון מחשבה של "להשתמש בו או לאבד אותו" לגבי המוח האנושי. כל דרך של שמירה על המוח בפעילות היא דבר טוב, אפילו הליכה לטיול או פתירת תשבץ.

"ישנן השלכות קליניות פוטנציאליות לעבודה זו למרות שהדרך שלפנינו עדיין ארוכה" אומרת ד"ר יוהנסן – ברג. "הידיעה שמסלולים במוח האנושי יכולים להשתנות ולצמוח יכולה להיות משמעותית בעתיד בטיפול במחלות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה שבה המסלולים האלו נהרסים".

מקור: http://www.ox.ac.uk/media/news_releases_for_journalists/091011.html

פוסטים קשורים

0

עגלת הקניות שלך