ניהול זמן : לא רק לילדים – חלק ב'
![]() |
"אתה לא יכול לחסוך זמן. אתה יכול רק לבזבז אותו, בחוכמה או בטיפשות" (פו הדוב) |
בוודאי אתם מכירים הסיפור על המרצה שהביא באחת מהרצאותיו צנצנת גדולה ומילא אותה באבנים. כשסיים שאל את תלמידיו: האם יש עוד מקום בצנצנת? כולם השיבו פה אחד 'לא'. אז הוציא המרצה אבנים קטנות והכניס בין האבנים הגדולות. כאשר סיים שאל שוב את תלמידיו: האם יש כאן עוד מקום? הפעם הם כבר היו מהוססים יותר…המשיך המרצה ושפך חול בין האבנים. כשסיים שאל את התלמידים: ועכשיו? יש עוד מקום? הפעם התלמידים הנבונים כבר ענו "כן". חייך המרצה הוציא בקבוק מים ושפך גם אותו לכלי המלא, כביכול.
במאמר הקודם הסברתי מדוע ילדים (ומבוגרים) עם הפרעת קשב וריכוז וקשיים בתחום התפקודים הניהוליים מתקשים להתארגן באופן ספונטני עם משימות, מטלות ולוחות זמנים.
אז איך עושים את זה?
איך נמלא את "הצנצנת" שלנו – לוח הזמנים העמוס, כשנראה לנו שהוא כבר מלא ואין בו עוד מקום לשום דבר?
הגדרה מדויקת
מניסיוני קל יותר להתמודד עם קושי, כאשר "קוראים לילד בשמו". אל תחששו לדבר עם הילד על קשיי ההתארגנות שלו. הגדרה מדוייקת של הבעיה מורידה ממנו את המעמסה הרגשית שלעיתים קרובות נלווית לקושי, עוזרת לו לסנגר על עצמו ומעלה את המוטיבציה לשינוי ("אני לא עצלן יש לי קושי בהתארגנות…").
תכנון
בדיוק כמו בסיפור- הכל מתחיל מתכנון נכון. אחת התופעות המאפיינות הפרעת קשב, היא קושי בלעשות סדרי עדיפויות. על מנת להצליח להכניס את כל החומרים לצנצנת- יש צורך לעצור, להתבונן, לחשוב ולתכנן. להחליט מה הן האבנים הגדולות- המשימות החשובות, עליהן לא ניתן לוותר ואותן יש למלא תחילה. ניתן להשתמש בעזרים כגון, ניהול יומן, דף רשימות, לוח מחיק, טבלה על המקרר או כל רעיון אחר שהילד מתחבר אליו.
תאום ציפיות
לעיתים קרובות קיים פער בין הרצונות ונקודת המבט של הילד ושל ההורה. לכן, כאשר מדובר בילדים או נוער חלק משמעותי מן התכנון הוא תיאום ציפיות. בתיאום צפיות ההורה מעביר לילד באופן ברור ומכבד למה הוא מצפה ממנו (למשל, הכנת שעורי בית בזמן), מאפשר לילד בחירה בין מספר אפשרויות (האם מיד לאחר הלימודים, או אחרי מנוחה קלה. האם מותר להכין שעורים בסלון וכו'…) ומציע סיוע ותמיכה (למשל, להזכיר לילד שאחרי צפייה בתוכנית טלויזיה אחת עליו לשבת להכנת השעורים, או לעזור לו להבין את המטלה וכו').
למידה מהצלחות
לצערי רוב האנשים זוכרים את הכשלונות והקשיים ועליהם שמים את הזרקור. אולם, מחקרים מוכחים שלמידה מהצלחות היא למידה יעילה יותר. על כן, כאשר הילד מצליח להתנהל ביעילות. עצרו, החמיאו לו על כך ובדקו מה איפשר את העמידה בזמנים במקרה הנוכחי.
התמדה ויצירת שגרה
לעיתים קרובות כאשר אני עורכת ברור מעמיק עם משפחות על מנת לזהות את מוקדי הקושי, מתברר שההורים מתעייפים ומתקשים להתמיד בתהליך. נעמה סיכמה עם ביתה שמידי יום היא מתזכרת אותה לארגן את הילקוט, אך האחריות על הארגון היא עליה. לאחר שבוע נעמה הגיעה מתוסכלת לפגישה וסיפרה שהתהליך לא מצליח. בברור איתה היא הודתה שהתקשתה להתמיד בחלק שלה. המשך העבודה היה לברר עם נעמה את הקשיים שלה בתחום (קשיי ההתארגנות, ההתנגדות לשגרה וכו') ורק לאחר מכן יכלה להיות במקום יותר מכיל ולסייע לביתה.
"חזרה גנרלית"
אחת ההמלצות הקבועות שלי להורים היא לעשות "חזרה גנרלית"- לתכנן מראש עם הילדים את הסיטואציה. למשל בערב לעבור עם הילדים על סדר היום של מחר. להסביר לילד מה מתוכנן, מה סדר היום, מצופה ממנו, לאפשר לו להביע דעה ולברר איתו האם הוא זקוק לעזרה.
לבסוף חשוב לזכור שהפרעת קשב וריכוז אינה נעלמת. ועל כן, חלק משמעותי מהשינוי הוא גם להכיר בקושי וגם לקבל אותו. הנמכת ציפיות או כפי שאני מעדיפה לומר "התאמת ציפיות" מסייעת להפחית מתחים בבית ומאפשרת לכולם לתפקד טוב יותר.
כותבת :
לבנת איטלי.
פסיכולוגית חינוכית בעלת קליניקה בנס ציונה.
מומחית באבחון פסיכודידקטי לילדים ונוער לאיתור לקויות למידה וקשיי קשב וריכוז. כולל התאמות לבגרויות.
טיפולים פרטניים לילדים ונוער.
הדרכות הורים וטיפולים בגישה משפחתית.
הדרכות צוותים חינוכיים.
Comments
No comment yet.