כיצד אומנויות לחימה מסייעות לבעלי הפרעת קשב וריכוז?

מאת: ד"ר אבי-אשר קלאו

כאחד שגדל עם ADHA  והתמודד במסגרות השונות במשך החיים, ראיתי את האפשרויות הטיפוליות הטמונות בקראטה בפרט ואמנויות לחימה בכלל.
במשך שנות עיסוקי באמנויות לחימה הגעתי להישגים לימודיים רבים, וכיום אני מבין את הסיבות שגרמו להצלחתי באותם תחומים שהתקשיתי בהם בהיותי במסגרות הלימודיות כילד וכנער.
בכל פעם שנאלצתי להפסיק את אימוני אמנויות הלחימה בצעירותי, הישגיי הלימודיים היו יורדים, הורי היו שומעים לרוב את המשפט: "יש לו פוטנציאל אבל אין לו מוטיבציה", או משפט אחר: "לילד שלכם יש קוצים בישבן אתם צריכים לשבת איתו הרבה יותר על שיעורי בית". האימונים היו מופסקים הציונים והתנהגותי היו יורדים ואילו עם החזרה לאימונים הציונים וההתנהגות היו משתפרים.
רק בגיל מאוחר יחסית (28) ניגשתי לאבחון מאחר ורציתי לרכוש השכלה, והבנתי שישנה בעיה כלשהי. אובחנתי כ – ADHA ADD עם דיסלקציה (צירוף אופייני), אך יחד עם זאת הבנתי שהיכולות הלימודיות שלי משתפרות וכושר הריכוז שלי עולה לאחר אימונים אינטנסיביים.
עם השנים השלמתי את לימודי ופניתי ללימודי השכלה גבוהה בתחומים שונים. ככל שהתקדמתי בלימודיי, כך הבנתי יותר ויותר כי הסיבה להצלחותיי קשורה לקראטה ולאמנויות הלחימה בהן אני עוסק יום יום מאז שהשתחררתי משירות צבאי.
רבים מתלמידיי  לאורך השנים אובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז.חלקם טופלו בטיפול תרופתי וחלקם נשלחו אלי ולחוגים טיפוליים אחרים.
"הפידבקים" החיוביים מצד ההורים על הצלחות ילדיהם בעקבות שיעורי הקראטה החלו להגיע, ואף מאבחנים ומטפלים שונים המשיכו לשלוח אלי מאובחנים ותלמידים נוספים הסובלים מאותה הפרעה.
ההתעניינות האישית שלי וכמו כן ההתעניינות המקצועית שלי גברו ואלו הביאו אותי  לחקור את הקשר בין אמנויות לחימה ו – ADHA ADD.
משנת 1999 התחלתי בלימוד, הדרכה וטיפול לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים באמצעות אמנויות לחימה במסגרות שונות, כגון: מערך דיור "גל" לאוכלוסייה הבוגרת ופנימיות נוער . מאז שנת 2010 עם סיום לימודיי הדוקטוראט אני מטפל באופן פרטני ו/או קבוצתי ועובד בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה (מערב) חדרה, תכנית עמיתים ועוד מטופלים אשר מגיעים ע"י המלצות מאבחנים ומטפלים שונים.
כמו-כן, הבחנתי כי בעיות התנהגותיות שונות ניתנות לטיפול ע"י אמנויות לחימה והשילוב בין אמנויות לחימה וכושר גופני כללי מניב תוצאות מדהימות.
אנו נוטים לייחס חשיבות רבה לאימוני כושר גופני כאמצעי טיפולי בבעיות קשב וריכוז. אין ספק כי עם הגברת הדופק בפעילות גופנית נוצרות עוד תגובות בגוף ואחת מהן החשובה מאוד כאשר מדובר בהפרעות קשב וריכוז הינה – הגברת הפרשת הניורוטרסמיטור דופמין.
דופמיןתפקיד חשוב בהתנהגות, בקוגנציה, בפעילות המוטורית, במוטיבציה, במערכת התגמול, שינה, מצב רוח, קשב ולמידה.
אך נשאלות השאלות הבאות:
          האם בכל פעילות גופנית אנו יכולים להעלות את הפרשת הדופמין?
          האם הפרשת הדופמין הינה המרכיב החיוני היחידי בהפרעת הקשב והריכוז?
          האם גורם הפרשת הדופמין הינו אפקטיבי רק לזמן הפעילות או האם מתחוללים שינויים הגורמים להפרשת הדופמין גם ללא פעילות גופנית אצל בעלי הפרעת הקשב והריכוז?
כמו כן אנו יודעים כי ישנם ארבעה שינויים בין מוח ללא הפרעת קשב ובין מוח של בעלי הפרעת קשב:
מחקרים נוירולוגיים הנוגעים להפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות  ADD ADHD  מצביעים על ממצאים ב 4 תחומים:
– מבנה המוח.
– הפעילות החשמלית של המוח.
– זרימת הדם במוח.
– הפעילות הכימית במוח.


כתב: ד"ר אבי-אשר קלאו

עוסק בהדרכה והוראת אמנויות לחימה משנת 1986. מורה בכיר לאמנויות לחימה, בוגר בי"ס למדריכים ומאמנים מכון וינגייט, IBA ואונ' תל אביב. דוקטוראט באמנויות לחימה טיפוליות: התמחות במאובחני הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות ADDADHD. יציבה, קואורדינציה, חגורת אגן וכתפיים, טון שרירים וגיל הרך. מדריך הגנה עצמית – ארגון הבינלאומי לשומרי ראש IBSSA. חגורה שחורה דאן – 6 שוטוקאן קראטה SKIF יפן. חגורה שחורה דאן – 1 קובודו אוקינאווה יפן. חגורה שחורה דאן – 1 ג'יאוג'יטסו יפן. ממייסדי ארגון SKIF בישראל, נשיא ויו"ר וועדה מקצועית ארגון SKIF בישראל.

פוסטים קשורים

0

עגלת הקניות שלך