תחילת שנה ואחת ההתלבטויות המעסיקות הורים בכלל והורים לילדים עם הפרעת קשב בפרט לאיזה חוגים לרשום את הילד וכיצד לדעת מהו החוג מתאים לו?
 |
|
חוגי ספורט מאד מועילים לילדים עם הפרעת קשב
|
ישנה חשיבות רבה להשתתפותם של הילדים בפעילויות מחוץ למסגרת בית הספר. אך כמו לסוגיות רבות בגידול ילדים, גם לסוגיה זו ישנן הסתייגויות. חשוב לזכור שחוגים לא מתאימים לכל הילדים וזה בסדר שילדים לא ישתתפו בחוגים. טיב ההורות אינו נמדד ברשימת החוגים שאנחנו מאפשרים לילדינו להשתתף בהם. אין להכריח ילדים להשתתף בחוגים, אלו לא המלחמות שרצוי לזמן לפתחינו, יש הרבה אחרות שמזדמנות לבד.
יחד עם, זאת יש לעודד את הילדים (זו לא סתירה) לקחת חלק בחוגים. ילדים עם קושי בקשב וריכוז חווים לעיתים קרובות חוויות מתסכלות בבית הספר, אלו חוזרות ונשנות ומעצבות דימוי עצמי נמוך ותחושה של חוסר מסוגלות. השתתפות בחוג מהווה הזדמנות מצוינת להעלאת הדימוי העצמי ולהכרה ביכולות.
ישנם ילדים עם קושי במיומנויות חברתיות ולעיתים קרובות הם אינם מוצאים במסגרת בית הספר את המלייה המתאים להם. חוג שאליו מתנקזים ילדים בעלי אותו עניין פותח הזדמנות ליצירת חברויות על בסיס משותף. במקום כזה קל יותר לשכלל את המיומנויות החברתיות. בדקו את נכונות המדריך/ה לשיתוף פעולה והעלו אפשרויות לתמיכה במסגרת החוג.
חוגי ספורט מאד מועילים לילדים עם הפרעת קשב ומומלץ לשלב את הילדים באחד כזה.
השאלה המתבקשת היא כיצד לבחור את החוג המתאים?
ערכו רשימה של החוגים המוצעים באזור מגוריכם.
בדקו עלויות, נוחות ופניות שלכם, הורידו את החוגים שאינם באים בחשבון מבחינתכם.
אם הרשימה הסופית עדין ארוכה מידי, נסו לצמצם על ידי קריטריונים נוספים כמו חברים ואחרים הרלוונטיים לכם.
דאגו גם לחוגים שעוסקים בנושאים שהילד חזק בהם והימנעו מלטפל רק בחולשותיו.
הציגו בפני הילד את הרשימה הסופית, אם היא עדין ארוכה יחסית חלקו אותה ודונו כל פעם בחלק מהאפשרויות. ילדים עם הפרעת קשב מוצפים בקלות ומתקשים בקבלת החלטות. אפשר לחלק אותה על פי נושאים: ספורט, אומנות מדע וכו'.
הימנעו ממצב בו הילד עסוק בכל יום בחוג אחר, זכרו שמוטלות עליו מטלות נוספות שלעיתים קרובות מצריכות התמודדות מאתגרת הגוזלת את רוב שעות אחר הצהרים.
עודדו את הילד להשתתף בשיעורי ניסיון, שנים שלושה חוגים לכל היותר. שוחחו על החוגים ובעיקר הקשיבו לילד, בדקו כמה הוא מדבר על החוג, מה מלהיב אותו ועד כמה הוא באמת רוצה. שקפו לו.
לאחר שעשיתם את כל המיונים והגעתם לרשימת חוגים מצומצמת המקובלת עליכם- תנו לילדכם להחליט מה מעניין אותו.
היו שותפים לחוגים של ילדכם, הקדימו לבוא לקחת אותו כדי לקחת חלק בחוויה, התעניינו ועודדו.
"תפתחי את הארון של עידן (כמובן בדוי), תמצאי שם את כל חליפות הספורט האפשריות, כדורגל, קרב מגע, קרטה, נעלי ריצה וחלוק מגבת רקום של סקציית השחייה. אני לא מגזימה. יש לי גם כמה עבודות קרמיקה לא צבועות"
אז מה ניתן לעשות כדי לא להגיע למצב הזה?
קשה לעוץ עצה חד משמעית ונכונה. לכל הורה ישנם הגבולות שלו והערכים המנחים את התנהלותו. ישנם הורים שיגבו "דמי" רצינות, מספר מסוים של פגישות לפני שיקנו את הציוד הנדרש, וישנם אחרים שיקנו מיד כדי שילדם לא ירגיש שונה. אלו גם אלו צודקים אך הימנעו מלנגח את ילדכם עם ההחלטה: "רואה?, קניתי לך נעלי ריצה, ואתה פשוט לא מסוגל להתמיד, אתה פשוט לא רציני", "איזה מזל שלא קניתי לך את החליפה, צדקתי, עוד חוג שלא התמדדת בו".
"זהו, לא רוצה יותר!"
גם זה קורה ולעיתים מאד קרובות אצל ילדים עם ADHD. הקשיבו לילדכם דובבו אותו ונסו להבין גם מה מסתתר מאחורי המילים. בררו עם המדריך מה קורה בחוג. אולי שינויים קטנים יכולים להביא לפתרון הבעיה, החלפת קבוצה, יום וכו. זוהי הזדמנות לשיחה על בחירות, אחריות, התמדה- שקפו, אולם ממקום של כבוד, לא של לחץ או אכזבה.
והעיקר, שתהיה שנה טובה, או, "עשו לכם ולילדכם שנה טובה וימים מאושרים"
שרה פיבלוביץ
מאמנת אישית, מתמחה בהפרעת קשב וריכוז
מאמנת ילדים, מתבגרים ומבוגרים מדריכת הורים, ומנחת סדנאות הורים
אשמח לענות על שאלות 0547881626
קושי בקשב וריכוז? יש מה לעשות!
