מאת: תמי הימן אזולאי. מטפלת התנהגותית (ABA) ומנחת משפחה.
הילד אובחן בהפרעת קשב וריכוז? אתם מבולבלים? לא יודעים איך לעזור לו? הורים לילד שאובחן, בוודאי חווים סיטואציות המתרחשות בבית ולא יודעים איך להתמודד איתן. לכן, ייעוץ, הנחייה ותמיכה מקצועיות תשפר את איכות החיים שלכם כהורים, של הילד ושל המשפחה בכלל.
איך נזהה שהילד שלנו הוא לא "רק שובב"?
להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות נלווים קשיי התנהגות בעוצמות ואפיונים שונים. אצל ילדים המאובחנים עם ההפרעה ניתן לראות נטייה לאימפולסיביות, התפזרות, חוסר ארגון, תזזיתיות, כשל בהבנת קודים חברתיים, חולמניות וקצב דיבור מוגבר.
כאמור, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, הופכים להיות מקור לכעס מצד המסגרת החינוכית, מהמשפחה ומהחברים. הם מרגישים מקופחים והחוויה העיקרית המלווה אותם הינה בדידות, מכוון שאף אחד לא באמת מבין אותם. קשיי התנהגות אלו מרחיקים את הסובבים אותם, כמו חברים במסגרת החינוכית, בני משפחה והכי חשוב פוגעים בדימויים העצמי. פגיעה נוספת וחשובה היא פגיעה ביכולות למידה ראויה כמו: כיצד יוזמים, בונים ומשמרים קשרים בין אישיים נכונים.
מחקרים מראים ומוכיחים שילדים עם הפרעות קשב וריכוז זקוקים פי חמש לתשומת לב לעומת ילדים ללא ההפרעה.
למה הוא מרבה להפריע?
השילוב בין הצורך בתשומת לב והתנהגות הנתפסת בחברה להתנהגות לא נעימה יוצרת אינטראקציה שלילית, מדוע? מאחר והם מצליחים למשוך תשומת לב מהסביבה, הם לומדים במהרה להניע את הוריהם וחבריהם לפעולה, אך בדרך השלילה. את הלמידה הזו הם לומדים מגיל צעיר ומאמצים אותה. אולם, מתבקשת השאלה, מדוע התנהגות זו אינה נכחדת לאור התגובה השלילית אליהם מהסובבים אותם? התשובה לכך טמונה בתגובות המשתנות של הסובבים אותם. מאחר והן משתנות, הן אינן נתפסות באופן עקבי כתגובות שליליות אצל הילד. לעיתים כועסים עליהם ולעיתים מחבקים אותם. לעיתים הילד משיג את מבוקשו ולעיתים לא. ילד שמציק לחברו "זוכה" מחברו שירוץ אחריו מעין משחק תופסת, שבלעדי ההצקה לא היה זוכה בה.
מה הילד לומד? ומה ההורים חווים?
הילד לומד שאם לא היה מציק לחברו, חברו לא היה מגיב אליו בתשומת הלב שרצה, כלומר משחק משותף.
הילד לומד שאם לא היה מציק לאחותו, הוריו לא היו עוזבים הכל ופונים אליו. הדוגמאות רבות ומגוונות.
למעשה, לא התקיימה למידה כיצד למשוך תשומת לב מהתנהגות נאותה.
למידה נוספת בעייתית לא פחות הינה התחושה שהסובבים אותו לא באמת רוצים להיות במחיצתו.
בחוויית ההורים כל האנרגיה מנותבת לילד וכששואלים אותם על זמני איכות איתו, הם מביעים פליאה מעצם השאלה, הרי הם סביבו כל היום. לרוב נמצא את ההורים מותשים וחסרי אונים. אך אם נברר מה טיב הזמן שמוקדש לילד נראה שברובו נלקח ב"כפייה" והזמן הוא זמן "מריבות" איתו.
אז מה עושים ואיך יוצאים ממעגל הקסמים המעייף הזה?
כאשר ניצור שינוי גישה כלפי הילד עם הפרעת קשב וריכוז. תחילה נבין את הקשיים הנלווים להפרעה, הבנה והכרה בצורך של הילד בתשומת לב ובהתאם יוזמה שלנו ההורים לזמני איכות.
זמן איכות, השקעה קטנה רווח גדול!
זמן איכות, הוא מפגש בין הילד ובין אחד מהוריו, ההורה הוא היוזם והוא המזמין את בנו או ביתו למשחק ולזמן משותף, בחוויית הילד, ההורה יזם ורוצה במפגש (גם אם לפעמים לא קיים בנו צורך זה) וכל תשומת הלב מופנית אליו. המפגש לא מותנה בדבר. ההורה נמצא לבד עם הילד (ללא טלפון נייד וללא אחים או חברים) והילד הוא זה שבוחר במשחק. משך זמן המפגש ותדירותו במהלך השבוע בהתאם ליכולתו, אילוצו וסבלנותו של ההורה.
והרי החדשות הטובות!
שינוי זה יביא עימו שינוי בדימויו העצמי של הילד, בהקטנת הצורך בתשומת לב ובלמידה מחודשת של התנהגויות אלטרנטיביות נאותות. שינוי תפיסה, הינו מסע שלעיתים קשה לעשותו לבד, ללא תמיכה וליווי של איש מקצוע, אך תובנה זו הינה אבן דרך חשובה בתהליך השיקום של מערכת היחסים עם הילד.
לכל הורה יש כוחות ותכונות שונים ולכן בליווי נכון, קבלת ארגז כלים המתאים לצרכי המשפחה ולמידת אסטרטגיות לפתרון בעיות, ניתן למצוא את הדרך הנכונה והמתאימה של הורים להתנהל טוב יותר מול הקושי של הפרעת קשב וריכוז.
מאת: תמי הימן אזולאי
מטפלת התנהגותית (ABA) ומנחת משפחה.
מתמחה בקשיי התנהגות ותפקוד אצל ילדים.
052-4574445
הקליניקה שלי: מרפאת ילדים באיזורי חן, תל אביב.