מאת : אורי מלמד, פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט
רבות נכתב ונאמר על ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) – עם או ללא מאפיינים של היפראקטיביות (פעלתנות-יתר) ובעיקר על ההשלכות הלימודיות על הילדים הלוקים בבעיות קשב וריכוז. אולם הקושי הלימודי בהחלט אינו הקושי היחידי אשר מופיע אצל ילדים אלו. לצד קושי לימודי, חלק מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז נתקל בלא מעט קשיים חברתיים. הקשר בין הפרעת הקשב והריכוז והקושי החברתי אינו מקרי, אלא מרכזי וחשוב בהבנת התפקוד של הילדים הללו. הקשיים החברתיים בהם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז נתקלים מצריכים התייחסות רצינית, הן מההורים ומצוות בית הספר.
הפרעת קשב וריכוז בקצרה
לקות קשב וריכוז הינה לקות התפתחותית הפוגעת ביכולת לרכז את הקשב ומופיעה לעתים עם היפראקטיביות ואימפולסיביות ולעתים ללא. הלקות משפיעה באופן שלילי על התפקוד החברתי והלימודי (והתעסוקתי, אצל מבוגרים). להלן מספר נקודות המתארות את לקות הקשב והריכוז:
- קושי לשים לב לפרטים ועשיית טעויות הנובעת מפזיזות
- קושי להישאר ממוקד בעת מטלות או משחק
- נראה לא מקשיב בעת שיחה
- לא עוקב אחר הנחיות למטלה עד סופן ומתקשה לסיים מטלות
- מתקשה לארגן פעילויות או מטלות
- ניסיון להימנע מפעילויות המצריכות מאמץ מנטלי מתמשך
- מאבד דברים החשובים לפעילויות היומיום שלו
- מוסח בקלות מגירויים חיצוניים
- שוכח מטלות יומיומיות
ילדים הסובלים גם מהיפראקטיביות:
- מתפתלים בכיסא ומשחקים באי שקט עם הידיים
- קמים מהכיסא בכיתה
- ריצה והשתוללות במצבים בלתי תואמים
- מתקשים לעסוק בפעילויות פנאי בנחת
- בתנועה בלתי פוסקת
- מדברים הרבה
- פולטים תשובות לפני שהשאלה נשאלה
- מתקשים להמתין לתורו
- מתפרצים לדברי אחרים ללא רשות
כמובן שלא כל הילדים סובלים מכל התסמינים או מאותם התסמינים, אולם מספיקה התבוננות ברשימה הזו בכדי לתפוש את גודל האתגר, הן לילד והן לסביבתו בהתמודדות עם הלקות.
כל אחד מבין היטב את החשיבות של כישורים חברתיים חיוביים. כאנשי מקצוע שעובדים עם ילדים, אנו פוגשים על בסיס יומיומי את אותם הילדים אשר חווים קשיים חברתיים בעקבות בעיות בכישוריהם החברתיים. אולם כיצד קשורים קושי בכישורים חברתיים ולקות קשב וריכוז?
לקות קשב וריכוז וכישורים חברתיים
האם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לא למדו כישורים חברתיים בבית או בבית-הספר? האם הילדים לא ספגו מאיתנו, כהורים ומחנכים, את הכישורים הנכונים והחיוביים? התשובה לשאלה זו היא ׳לא׳. שני ילדים יכולים לגדול בדיוק באותה המשפחה – ילד אחד עם הפרעת קשב וריכוז והשני ללא. הילד ללא הלקות ילמד כישורים חברתיים תקינים וחיוביים, לעומת הילד השני – שנחשף לכאורה לאותן ההשפעות בדיוק – אשר לוקה בכישוריו החברתיים. מדוע, אם כך,ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים כל כך ברכישת כישורים חברתיים? חלקית נעוץ הדבר באותה הסיבה אשר גורמת להם להתקשות ברכישת חומר לימודי חדש בבית-הספר: לקות הקשב. אולם הדבר אינו כה פשוט.
אימפולסיביות, היעדר מעצורים, תנועתיות-יתר, דברנות-יתר ומאפיינים נוספים מרגילים רבים מילדים אלו ליחסי גומלין שליליים עם סביבתם אשר משפיעים באופן שלילי על הדימוי העצמי שלהם ותחושת המסוגלות החברתית. יחד עם זאת, ילדים אשר סובלים מהפרעת קשב ללא מאפיינים של אימפולסיביות ו/או היפראקטיביות, סובלים גם הם מהיעדר פופולריות וחשים כי סביבתם מתעלמת מהם.
בקצרה, תהיינה הסיבות לכך אשר תהיינה, הקשר בין הפרעת קשב וריכוז וקשיים חברתיים הינו קשר חזק. יתרה מכך, הבעיות החברתיות הינן מהקשות בבעיות המאפיינות ילדים עם הפרעת קשב ומהמורכבות יותר לטיפול.
כישורים חברתיים ככלי עזר
מאז שנות השמונים (של המאה הקודמת) חוקרים מבררים עד כמה יעילות הן התכניות לאימון הכישורים החברתיים בקרב ילדים ונוער הלוקים בהפרעת קשב וריכוז. נכון להיום, מחקרים מראים כי השימוש באימון הכישורים החברתיים אצל ילדים ונוער הוא חשוב ויעיל.
אימון בכישורים חברתיים מתרחש בדרך כלל בקבוצה טיפולית אשר שמה לה למטרה השיפור במיומנויות אלו. השימוש בקבוצה לשיפור מיומנויות חברתיות מאפשר לילד, גם לרכוש את הכישורים (באמצעות מנחי הקבוצה) וגם להתאמן בשימוש בהם (יחד עם שאר חברי הקבוצה). הטיפול קבוצתי ואימון הכישורים החברתיים מספק מספר דברים חשובים לילדים:
ידע
ידע כיצד לשחק (ולא רק להתחרות), ידע כיצד ליהנות במחיצת חבר, ידע כיצד לעשות/לשמר חברים, שפת גוף, ועוד.
משוב והשלכות: מה ההשלכות של ההתנהגות שלי, כיצד לבטא חרטה, כיצד לדחות סיפוקים, היגיינה אישית וטיפוח (כיצד אחרים רואים אותי), כיצד להקשיב לאחר, לשים את עצמי בנעליו של האחר, הסתכלות על האחר, ועוד.
הזדמנויות
הקבוצה מספקת הזדמנות להתאמן במיומנויות הנרכשות וליישם ידע שנרכש.
חיזוקים
ילדים עם לקות קשב קשב וריכוז מקבלים מעט חיזוקים חיוביים מסביבתם. הקבוצה מייצרת אפשרות להבונן בהתנהגויות רצויות בצורה שיטתית ולמשב ילדים באופן חיובי על הישגים התנהגותיים.
אולם לא די בכך שנרשום את ילדנו לקבוצה ללימוד ושיפור כישורים חברתיים ונקווה לטוב. לפני שאנחנו מחליטים שלילד חסרים כישורים חברתיים – או כישורים חברתיים חיוביים, חשוב להעריך אילו כישורים כן קיימים אצל כל ילד וילד. כך נוכל להכריע היכן אנו רוצים להתחיל עם כל ילד וילד. לא קיימים ילדים ללא כישורים חברתיים ועל כן חשוב לנו דעת מראש לא רק מה איןאלא גם מה יש. על בסיס הערכה כזו, נוכל להחליט מה אנחנו צריכים ללמד (כישורים שאינם) ומה אנו רוצים לאמן (כישורים שישנם אולם אינם בשימוש נכון). לצורך הערכה נכונה נזדקק למידע הן מההורים והן מביה״ס על הילד ועל התנהגויותיו בסביבות השונות. כך נוכל להתאים את ההתערבות בצורה נכונה יותר לכל ילד וילד – גם בטיפול קבוצתי, ניתן לעבוד עם כל ילד על מטרותיו האישיות.
סיכום
לקות קשב וריכוז (אם וללא היפראקטיביות) היא הפרעה תפקודית אשר פוגעת לא רק בביצועים הלימודיים של ילדים – היא בעיקר משמעותית לתפקוד החברתי של ילדים הלוקים בה. מסיבות שונות ומשונות ילדים עם לקות קשב וריכוז מתקשים חברתית: הם חווים דחייה פעילה או התעלמות מסביבתם החברתית, הם מתקשים לווסת את עצמם ולהפגין התנהגויות מקובלות חברתית. הגשת עזרה מותאמת לילדים אלה היא קריטית ובעלת השפעה מכרעת על האופן שבו ילדים אלו ייתפשו את עצמם בהווה ובעתיד – הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות החברתית של ילדים אלו תלויה בעזרה שהם יקבלו מסביבתם. הקניית כישורים חברתיים חיוביים לילדים אלו יכולה לעשות את השינוי, לא רק עבור הילד אלא גם עבור משפחתו וסביבתו הרחבה יותר.
מאת : אורי מלמד, פסיכולוג חינוכי מומחה ופסיכותרפיסט.
כישורים – המרכז לפיתוח כישורים חברתיים
054-4756321