מאת : שמר ארזי
ההתמודדות היומיומית עם הפרעות הקשב והריכוז אינה פשוטה, שלא לומר מורכבת, והיא הגורמת לי לחוש רוב הזמן שעלי להתנצל ללא הרף. אני מתנצל שאיחרתי, מצטער ששוב את המפתחות איבדתי, מצטער שלא זוכר היכן את הארנק הנחתי, מצטער ששוב לשלם את החשובות שכחתי… מצטער, מצטער ועוד מצטער…..תחושת הכשלון והבושה מביאים להאשמה עצמית וכמעט לידי שיתוק.
פעמים רבות אני שואל את עצמי מדוע כשאני "מפשל" אני כל כך מתבייש. הרי גם אחרים טועים ולפעמים מפשלים והם לא עושים מכך ענין גדול…
כנראה "הוותק" והחוויות מהעבר עושות את שלהם, בעבורי הבושה מיד מתחברת לכל שרשרת הכישלונות שהחלו אי שם בגיל הינקות ומתאפיינת בתחושה של "אני לא יכול", "אני כישלון" אין ספק שזה מתכון לחיים לא קלים בלשון המעטה.
תחושת הבושה גורמת ליצור עולם סודי של הסתרות, של אמירות מעורפלות, של ניתוק מהסביבה הקרובה. תחושת הבושה והתסכול מביאות אותי להיות במצב של דריכות והתגוננות מתמדדת ופעמים רבות להגיב בכעס ולהתפרץ דווקא על הקרובים אלי.
איני יודע מה קשה יותר, עצם התסכול והבושה מהכישלנות או מתגובה של הסביבה.
הרבה פעמים אני חש את היאוש וחוסר הסובלנות מהסביבה: "טוב נו … סתם עצלן, סתם לא אחראי … אגואיסט… הוא פשוט עושה בכוונה."
למרות העלייה במודעות עדין קיימת תפיסה שלילית ושיפוטית ואין הבנה למהות הפרעת הקשב וביטוייה בחיי היומיום. שיפוטיות זו מקשה על התמודדות, מחלישה ולא מאפשרת התקדמות ושינוי.
אז מה עכשיו? מה עושים? האם מוותרים לי? סולחים על הכל? מרימים ידיים?
לא ולא ועוד פעם לא !
כן חשוב להבין את מהות הפרעת הקשב ואת הקשר בינה לבין קשיי בהתארגנות, בתכנון, בבקרה, בויסות שכחה ועוד …
ראוי לדעת ולזכור שאין פה כוונת מכוון לעשות דווקא ולגרום לכם לכעס לצער או לבושה.
כדאי שתדעו שהגיל הכרונולוגי שלי אינו בהכרח משקף את גיל ורמת התיפקוד שלי אלא פעמים רבות אין ממש הלימה שרק מוסיפה על התסכול האישי שבו אני נמצא.
הכי חשוב לי שתדעו שאני מעצמי מאוכזב וחש אשמה ובושה ואיני זקוק לעוד משלכם.
איני מחפש להסיר מעלי את האחריות. איני מבקש פטור או אישור לחוסר האחריות. להיפך.
בראש ובראשונה האחריות היא עלי !
עלי החובה לתקשר עם הסביבה לא להסתיר את הקשיים ואת הצורך בסיוע.
עלי האחריות ללמוד כיצד לנהל נכון את הזמן ואת המשימות העומדות בפני.
עלי התפקיד להשתמש באמצעיים חיצוניים למשל הטלפון על שלל האפליקציות היכולות לעזור לזכור מה איך ומתי.
מכם אני זקוק להסברים ברורים וחד משמעיים, לסיוע בתכנון וארגון הדברים, וכשצריך לדעת לא לוותר ולא לאפשר לי להתחמק.
אך מעל כל זאת ויותר זקוק לחמלה הכלה והבנה שאיני עושה זאת בכוונה
שאני לא סתם עצלן, חסר אחריות או בטלן.
חמלה אינה אומרת ויתור או הרמת ידיים ומתן אישור להסיר כל אחראיות.
חמלה מאפשרת לכולנו להתמודד בלי תוספת לא נחוצה של כעס והאשמה.
שמר ארזי
מומחה לטיפול בהפרעות קשב ולקויות למידה
054-8107434
 |
| התמונה מהאתר http://snip.ly/Deo9#http://www.gratisography.com |
