מאת: תמי הימן אזולאי. מטפלת התנהגותית (ABA) ומנחת משפחה.
כמה פעמים החלטנו שאנחנו רוצים לשנות את הרגלי הבית ואת התנהגות ילדינו אך בפועל אנחנו פשוט לא מצליחים…. מה מקשה עלינו ליישם ולמה זה קורה לנו?
הבנת הסיבות, מקלה עלינו במקצת ועוזרת לנו להבין את תגובותינו והרגלנו למול ילדינו.
אז מה הן הסיבות ש"מכשילות" אותנו מלעשות את "הדבר הנכון"?
הסיבה השכיחה ביותר היא חוסר עיקביות ביישום העמדה החינוכית שלנו.
מה שמקשה עלינו ליישם הוא ברוב המקרים רחמים על ילדינו "גם ככה עובר עליו מספיק, למה להוסיף לו" או עייפות שלנו , מתחיל להשמע מוכר?
עימותים וויכוחים עם ילדינו בעיקבות דרישה שלנו וסרוב שלהם הינם מצבים טבעיים בין הורים לילדים.
לרוב, הדרישות שלנו הן פעילויות לא נעימות ודורשות מהילד להפסיק פעילות הנאתית לטובת משימה לא הנאתית. כמו לסדר את החדר, להכין שיעורים, לקרוא ספר, לעזור במטלות הבית, לעזור לאחים, ללכת לישון, להמתין, לא לאכול אכילה מופרזת בממתקים….
אין טעם להרבות במילים ולהרחיב בהסבר החינוכי, ילדינו יודעים כי הכנת שיעורי בית וקריאת ספרים חשובה, ממתקנים אינם בריאים…. אך הם אינם רוצים לעשות זאת, זה פשוט לא כיף. במצבים שהם מוצאים פירצה של עייפות ההורים ואי עקביות בנקיטת עמדה למולם, הם ימשיכו בהתנהגותם.
אם אתם מעוניינים שילדכם יקשיבו לכם, חשוב להיות עיקביים בדעותיכם החינוכיות ולא ליסוג.
כאשר בחרנו להגיב בצורה עיקבית על התנהוגיות שחשובות לנו, נדרשת מאיתנו החשיבה לפני הדרישה, כי נצטרך לעמוד מאחורי הדרישה באופן ברור ובביטחון.
ברוב המקרים, ההסבר לקושי שלנו להיות עקביים ביישום העמדה החינוכית הוא "רחמים" על ילדינו מסיבות שונות, לעיתים ישנם קשיים אובקטיביים שהילד כבר מתמודד עימם. הינה כמה דוגמאות למצבים אלו:
גירושים
במצב של גירושים חווים ההורים תחושות של רגשי אשם, למעשה ההורה מרגיש שהוא הגורם העיקרי לסבלם של ילדיו. רגשות אלו עלולות להביא את ההורים למצב בו הם נכנעים לדרישותיו, מפצים אותו בכל מיני דרכים, ואינם מסוגלים להיות סמכותיים ולהציב גבולות. במקרים של גירושים עלולות להופיע קשיי התנהגות ,הדורשות אמפתייה והבנת הצורך העומד מאחורי התנהגויות. אך אי הצבת גבולות ברורים באשר לאי הסכמה להתנהגויות מסוג זה עלולות לחריף את המצב ולא משרתות את ילדינו.
ילדים המתמודדים עם מחלות או אלרגיות כרוניות
הורים המתמודדים עם מחלה או אלרגייה כרונית אצל ילידהם מפתחים נטייה לרחמים על ילדיהם, מאוד מובנת נטייה זו, אך חשוב להכיר בה. בחווית ההורה, הילד עובר מספיק בכדי להוסיף לו עוד קשיים.
אך אל להתבלבל, אי הצבת גבולות, ולגיטימציה להתנהגויות לא נאותות, הוא המפתח לקשיים שיבואו בבגרותם.
ילדים הסובלים מהפרעת קשב
רבים ההורים המייחסים את התנהגות ילדיהם להפרעה. ההפרעה הינה אורגנית/ פיזיולוגית אך התנהגויות הן נלמדות. הורים רבים מרגישים ובצדק שלילדיהם קשה, קשה לו מבחינה חברתית, וויסותית, בבית הספר וגם בבית, וכואבים את כאבו, קשה להורים להוסיף קושי נוסף. אך חשוב לדעת, ילדיכם זקוק לגבולות ולסמכות על מנת שיגדל ויתפתח באופן בריא. המסר שאיתו ילדיכם צריך להסתובב בעולם הינו מסר שהוא מסוגל להשתלט על עצמו וכך מצופה ממנו.
קריירה
הורים הנעדרים מהבית שעות רבות נמנעים מוויכוחים ועימותים בזמן המועט שלהם עם יקירהם, אך זיכרו זהו תפקידיכם ההורי. חשוב למצוא זמני איכות בו ילידכם יחוש את הרצון שלכם להיות במחיצתו, את אהבתכם אליו ואת ההקשבה שלכם לצרכיו היומיומיים. ילדיכם זקוק לזה וגם אתם, על מנת לאפשר לכם להיות עמידים בדרישותיכם החינוכיות.
עייפות יומיומית
הורים רבים חווים עייפות רבה, מהעבודה, מגידול הילדים ומלחצים אובייקטיבים.
לעיתים אנו מוצאים עצמינו נכנעים לדרישותיו רק לא להתחיל מריבה.
כל ההסברים להתנהגותינו מובנים וטבעיים. אנחנו מונעים מאהבה אין סופית ליקירנו ורוצים את הטוב ביותר עבורו, מנסים להקל עליו עד כמה שאפשר. זה היופי בנתינה האין סופית שלנו אליהם. אבל חשוב לזכור, אפשר לשלב זאת עם סמכות הורית והצבת גבולות.
תמונה מתוך האתר http://www.lifehappenswithkids.com/tired-parents-can-still-recapture-the-old-days/ |
מאת: תמי הימן אזולאי
מטפלת התנהגותית (ABA) ומנחת משפחה.
מתמחה בקשיי התנהגות ותפקוד אצל ילדים.
052-4574445
הקליניקה שלי: מרפאת ילדים באיזורי חן, תל אביב.