דף הבית / אמא שכחתי את…. את יכולה להביא לי לבית הספר?
אמא שכחתי את…. את יכולה להביא לי לבית הספר?
08/05/2016
כמה קל ונעים זה יכול להיות אם במקום "שכחתי" נשמע כל היום "זכרתי".
שכחתי זו אחת המילים השגורות ביותר בפיהם של בעלי הפרעת קשב.
הקושי בהתארגנות, קושי ברכישת הרגלים של סדר, דחיינות, מוסחות ויציאה
אימפולסיבית מהבית, כל אלה מייצרים לעיתים קרובות מצבים בהם היציאה מהבית, מתנהלת
עם הרבה לחץ, כעסים וביקורת. בהמשך במהלך היום נאלצים להתמודד עם סיטואציות
מלחיצות, מביכות ומרגיזות. כל אלה מעכירים את מצב הרוח ומעיבים על היחסים במשפחה.
כשמדובר בילדים, הם פונים במצוקה להוריהם שבין כל עיסוקיהם נאלצים
לאלתר פתרונות ולכבות שריפות.
שכח את המפתח? מתחילה סדרת טלפונים לשכנה? לסבא? לבן הבוגר יותר (אולי
במקרה הוא זכר לקחת מפתח?) לא מצאנו מפתח ? טוב, אז נחפש סידור, נמצא כבר מישהו
שיאמץ את הילד (הרי זה רק לכמה שעות?
שכח שהיום צריך להגיע עם חולצה לבנה? אוי לנו, זה דורש טיפול אינסטנט,
נכון, הוא לא יהיה הילד היחיד שלובש אדום בטקס יום הזיכרון, ובכל זאת בתוך כל הלבן
הזה הוא כנראה יבלוט. אין זמן לחזור מהעבודה הביתה בזמן. אז נצא ונעבור לקנות
חולצה לבנה בדרך? אולי נשלח מישהו לקנות ולהקפיץ? שנוותר? אולי ככה ילמד לקח? (זהו
שלא, מזה הוא לא ילמד).
כשמדובר במבוגרים הטרדה אינה פחותה
יוצאים ומנסים לשחזר:
את האש
בכיריים כיביתי?
את המגהץ ניתקתי?
את הטפסים שעלי למסור לקחתי?
הרגע הזה שמתחילים
לבדוק את הדברים כשבעצם לא נותר זמן להתעכב, הרי יצאנו ברגע האחרון ואנחנו כבר
באיחור.
אפשר גם אחרת. ניתן להתאמן על יציאה מסודרת מהבית
ככל שמתחילים
להתאמן בגיל צעיר יותר ההרגלים יוטמעו טוב יותר.
ועל מה עלינו להתאמן?
להתרגל לעבוד עם רשימות.
להכין את הדברים ערב קודם.
להתייחס לדלת היציאה מהבית כתמרור עצור.
לבדוק שכל מה שנדרש נלקח, לפני שפותחים את הדלת.
תרגול, עקביות, התמדה ועידוד יובילו להטמעת ההרגלים ויאפשרו לצאת
מהבית בזמן ועם חיוך.
