מאת ד"ר איריס ברכוז
בגידול ילדים עם ADHD יש הרבה הומור, יצירתיות, עניין ורגשות עוצמתיים. לצד זה יש גם לא מעט התמודדויות. כפסיכולוגית חינוכית ומאמנת ADHD שעובדת בתחום כבר 21 שנה אני עדה בעיקר ל-5 נושאים עיקריים עמם ההורים מתמודדים.
קשיי ארגון והתארגנות
בעיקר בשעות הבוקר והערב/לילה. ההורים מדווחים כי ילדיהם מתקשים מאוד להתעורר בבוקר וכן מתמהמהים עם ההתארגנות. הבוקר הופך לשדה קרב עם צעקות, ריבים ולעיתים איחורים של הילדים לביה"ס ושל ההורים לעבודה. הערב מביא אתו שוב רגעים רבים של מתח סביב נושאי הכנת שיעורים, סידור חדר וילקוט, התארגנות לקראת השינה, כיבוי מסכים וכניסה למיטה.
קשיי משמעת והתנהגות בבית
מעבר לחוסר הרוגע שקשור בקשיי הארגון, ההתארגנות וניהול הזמן שכה מאפיינים משפחות עם ADHD, יש הורים שמתלוננים גם על קשיי משמעת והתנהגות בבית. אלו, בתורם, תורמים את תרומתם לחוסר הרוגע והאיזון. ההתנהגויות עליהם מדווחים ההורים הן של דיבור חצוף להורים, דיבור בצעקות וקללות לאחים ולהורים וכן שימוש, לעיתים, באלימות פיסית. ההורים עומדים חסרי אונים ומיואשים מול ההתנהגויות הללו, וחשים כי גם העונשים בהם הם משתמשים אינם עוזרים.
פגיעה בקשר הרגשי עם הילד
למרבית הצער, כתוצאה מחוסר הרוגע בבית ומהמלחמות הבלתי פוסקות עלולה להיווצר פגיעה בקשר הרגשי עם הילד. בגלל התסכול המתמשך ההורים מוצאים את עצמם כועסים וצועקים על הילד הרבה יותר מאשר הם מחבקים אותו ומאירים את פניהם אליו. לעיתים ההורים מביעים גם תסכול, אכזבה ואף ייאוש מתנהלות הילד, דבר שבהדרגה פוגע מאוד בקשר. נוצרת התרחקות בין הילד להוריו והילד מרגיש בודד מול כל העולם ושאף אחד לא באמת מבין אותו או עומד לצידו. במקביל לפגיעה בקשר עלולים ההורים לאבד גם את היכולת להשפיע על הילד והוא מפסיק לראות בהם את הגורם העיקרי בחייו לתמיכה והכלה.
קשיים מול המערכת
בבית הספר מגלים הילדים והמתבגרים קשיי התנהגות וקשיים לימודיים אופייניים לבעלי ADHD. למרבית הצער, הם עלולים לפגוש בביה"ס צוות חינוכי שחסרים לו הכלים, הידע, המשאבים או הנכונות להתמודד. ההורים מדווחים על צוות שמתקשה לגלות הבנה ואמפתיה לקשיים ועל תסכול מתמשך שלהם ושל ילדיהם מול המערכת שלא מבינה את המאבק היומיומי של ילד עם קשיי קשב, התארגנות, תנועתיות ואימפולסיביות לשבת על הכיסא בשקט שעה אחרי שעה יום אחרי יום בשיעורים פרונטאליים מונוטוניים שמערבים דרישה לכתיבה מרובה.
התמכרות למסכים
הורים רבים לילדים ומתבגרים בעלי ADHD מתלוננים כי ילדיהם מכורים למסכים. הם צודקים בתלונותיהם. תוצאות מחקרים בתחום מעידות כי ילדים ומתבגרים המאובחנים עם ADHD אכן מראים שימוש מופרז במסכים במידה רבה באופן ניכר בהשוואה לבני גילם ללא ADHD. בהקשר זה חשוב לציין כי לבעלי ADHD בכל גיל נטייה מוגברת להתמכרויות מסוגים שונים.
לסיכום
אם אתם כמו הורים רבים אחרים לילדים עם ADHD, אתם וודאי חשים כי בהקבלה לכך שילדיכם חש לא מובן ולא מוכל בסביבות השונות, כך גם אתם, ההורים מרגישים שהסביבה שלכם: בני משפחה, חברים, שכנים, הורי הילדים האחרים בכיתה וכן אנשי הצוות החינוכי של ילדיכם לא מבינים אתכם. אתם עשויים להרגיש בדידות, חוסר אונים ותסכול.
קבוצות הורים לילדים עם ADHD מטרתן לתת מידע וכלים פרקטיים להתמודדות עם נושאים אלה ונוספים ובמקביל לספק מסגרת בה תפגשו הורים שמתמודדים עם קשיים דומים כך שתוכלו לחוש הכלה, הבנה ושותפות.
טיפ ראשון שחשוב לי להדגיש, על אף היותו מוכר היטב, מכיוון שאינו מיושם מספיק:
הקפידו לבלות עם ילדיכם או ילדתכם בילוי זמן משותף שהוא רק של שניכם, בלי אחים, בלי תוספות. רצוי שהבילוי יקרה ביום קבוע ויארך לפחות חצי שעה-שעה. בזמן הבילוי אפשרו לילד לבחור מה הוא רוצה לעשות (בגבולות האפשר, כמובן) ובזמן הבילוי הקפידו לתת הרבה מסרים חיוביים ומעצימים.
הקבוצה הקרובה בהנחייתי נפתחת ממש בקרוב במכללת ר"ג. היא תתקיים לאורך 8 מפגשים בימי שני בערב, החל מה- 6/2/17. לפרטים: http://irisberkooz.ravpage.co.il/parentsadhd
בברכה,
ד"ר איריס ברכוז, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת CBT מוסמכת ומדריכה, מאמנת ADHD בכירה ומדריכה בעלת מכון בְּרִיכּוּז ובית הספר לאימון קוגניטיבי-התנהגותי לבעלי ADHD.