מגדל הפיקוח של המוח – אונת המצח ותפקודה אצל מתמודדים עם הפרעת קשב

מאת: מיכל מנצור – מנחת הורים ויועצת משפחתית, וורד יהב – יועצת חינוכית, מנהלת מרכז לימודי יהבים

פרופ' ראסל בארקלי, פסיכיאטר ונוירולוג מוביל מארצות-הברית, התארח במאי 2018  בכנס השנתי של עמותת קווים ומחשבות. הוא מגדיר את הפרעת הקשב כהפרעה בתפקודים הניהוליים.

מה זה אומר?

הפרעת קשב היא תוצאה של ירידה בתפקוד אונת המצח של המוח. כלומר, היא בעיה אורגנית, המתבטאת בתת פעילות באונת המצח.

חשוב להבין שלרוב, יש להפרעת קשב רקע גנטי. זאת אומרת שברוב המקרים, כאשר אנו מוצאים ילד הסובל מהפרעת קשב, נמצא גם שאחד ההורים (או שני ההורים) סובלים ממנה.

מה שחשוב לעניינינו הוא שעקב ירידה בתפקוד של אונת המצח, שכאילו הולכת לנוח דווקא כשאנחנו צריכים אותה, מתעוררים קשיים רבים מאוד בתפקוד.

תת- תפקוד של אונת המצח הוא הסיבה מדוע ילדים מאוד חכמים לא מצליחים להתנהג כפי שמצפים מהם בהרבה מקרים, ונראה שהם לא לומדים בכלל מהטעויות שלהם.

בואו נראה על איזה פעילויות אחראית אונת המצח:

נהוג לכנות את אונת המצח "מגדל הפיקוח של המוח", כי היא אחראית על הניהול התקין של התפקוד שלנו, על התפקודים הניהוליים, שהם תפקודי חשיבה הנמצאים "מאחורי הקלעים" של ההתנהגות. אונת המצח מנצחת על הפרטים הקטנים בתוך התמונה הגדולה. כמה מטוסים יש באוויר בכל רגע נתון? למי אני צריך לתת עכשיו לנחות ובאיזה מסלול? למי להמריא? באיזה סדר אני מכניסה את המטוסים (או הגירויים, במקרה של המוח) למסלול? לאילו מטוסים אני צריכה להתייחס, כי הם הכי קרובים למסלול, ומאילו מטוסים אני מתעלמת כרגע?

(יש כרגע דיבור של המורה שמסבירה תרגיל, התלחשות של שני חברים מאחור, ציפורים מצייצות מחוץ לחלון, מחשבות על משחק המחשב שאני רוצה לשחק בבית, אותות מהבטן המקרקרת שלי שרוצה שאחשוב עכשיו על הכריך שמחכה לי בילקוט וחור קטןןןןן קטןןןן קטנטן במכנסיים באיזור של הברך שקורא לי להכניס אליו את האצבע בדחיפות.)

אבל מגדל הפיקוח לא עובד כמו שצריך והוא נותן לכל הגירויים האלה עדיפות עליונה. אז במה בוחרים? איזה לחץ. בסוף מתקבלת ההחלטה: לחטט בחור של המכנסיים מקבל אישור נחיתה. הלך על שיעור מתמטיקה… וגם על המכנסיים.

התפקודים הניהוליים עוזרים לנו לנהל את עצמנו בשני מישורים:

החשיבה: לתכנן, להעריך, לתעדף, להתארגן.

הרגש: ליזום פעולות, לעכב תגובה, לווסת (לנהל) את הרגשות. בכך נכללים, למשל: ניהול זמן, התארגנות במחשבה ובהתנהגות, ויסות התגובות שלנו והרגשות שלנו, ועוד.

איך זה מתורגם בפועל לחיינו?

היכולת להניע את עצמנו לבצע פעולות בהתמדה לצורך השגת מטרה.

היכולת להתמקד, להתאפק כדי לא להגיב להסחות שלא מקדמות את המטרה, וגם היכולת לחזור למסלול ולהמשיך לעבוד אחרי שדעתנו הוסחה.

היכולת לווסת את הרגשות והתגובות שלנו לצורת ביטוי שתואמת את הנסיבות בעולם החברתי שלנו, למשל, להרגיע את עצמנו ולדבר, במקום להתפרץ על משפחה וחברים, להכות, לקלל את המורה, או להגיע לוויכוח קולני ופוגעני עם הבוס.

היכולת לעכב את הצורך בסיפוק מידי והנאה, על מנת לקבל סיפוק גדול יותר מהשגת מטרה ארוכת טווח.

פרופ' בארקלי מחדד עבורנו את ההגדרה של הפרעת קשב בצורה מאוד יפה.  הוא אומר שהפרעת קשב היא לא בעיה ב"לדעת מה צריך לעשות",  אלא הפרעה ביכולת ליישם את מה שאנחנו יודעים טוב מאוד שצריך לעשות, ואף יודעים איך לעשות, בזמן אמת.

כהורים לילדים עם הפרעת קשב, החידוד הזה הוא מפתח בהבנה שלנו את התנהגות הילדים ויותר חשוב מכך, בהבנה מדוע הדרך בה אנחנו מנסים ללמד את ילדינו לעמוד בזמנים, לבצע את המטלות שלהם, לזכור משימות ומחויבויות ולקחת אחריות, היא לא אפקטיבית ולא מניבה פרי!

אין צורך להמשיך ולהסביר לילדים שלכם מה הם עושים לא נכון ואיך הם צריכים להתנהג. הם חכמים, הם שמעו אתכם חוזרים ואומרים להם אלפי פעמים. הם יודעים את זה מצוין, אבל זה לא עוזר להם להוציא את זה לפועל!

הנה כמה דוגמאות שבטח מוכרות לכם:

"ספור עד 10 לפני שאתה מרביץ!"

אני יודע שאני צריך להתאפק, אני יודע שההתפרצות שלי גורמת לילדים לדחות אותי ואני מאבד חברים, אני יודע לספור (!!!!!!), אני מרגיש נורא כשאני לא מצליח להתאפק ואני מתפרץ, ובכל זאת,
ברגע האמת, אני לא מצליח!!!

"תתאפקי! את לא צריכה לאכול את העוגה הזאת עכשיו!"
אני יודעת שאני אמורה להתאפק עכשיו, אני יודעת שאני ממש רוצה לרדת במשקל ואם אוכל את העוגה הזאת עכשיו, זה יקשה עלי לרדת, אני יודעת שעדיף להכין לעצמי משהו בריא לאכול, אני יודעת לבשל ואני יודעת שאתחרט שאכלתי עוגה, אפילו תוך כדי שאני לועסת אותה. אז מה??!?! אני בכל זאת לא מצליחה להתאפק!

"שבי כבר לכתוב את העבודה בהיסטוריה! את לא מבינה שאת מבזבזת זמן יקר מול הטלפון הזה?"
נראה לך שאני לא יודעת שאני מבזבזת זמן יקר מול הטלפון הזה?! נראה לך שאני לא מספיק אינטליגנטית כדי לדעת לבד שאם לא אשב לכתוב את העבודה,  לא אספיק לסיים אותה בזמן?…

מה כן עושים?

לפני הכל, מפסיקים עם הביקורת האינסופית ועוברים לצד שלהם!

לומדים על תפקודים ניהוליים, מבינים מהם וכיצד הם משפיעים על הילד הספציפי שלכם. מבינים מאיפה נובעת ההתנהגות של הילדים, מלמדים אותם כלים אפקטיביים לשיפור התפקודים הניהוליים ועוזרים להם לתרגל אותם במטלות היום יום.

במקום לומר לילד "עצור ותחשוב לפני שאתה מרביץ!", מלמדים אותו אסטרטגיה ומתרגלים אותה "על יבש", בזמן רגיעה ולא בזמן כעס והתפרצות.

במקום לאיים על הילדה שתקחו לה את הטלפון כי היא מאחרת לחוג, מתרגלים איתה תכנון זמן "מהסוף להתחלה" באמצעות שאלות (לא מכתיבים!, אלא עוזרים לה לקחת חלק פעיל בהבנה ותכנון הזמן), לומדים יחד אתה את קצב ההתארגנות שלה, מודדים זמנים כדי לעזור לה להעריך את הזמן הנדרש בצורה מוחשית ומציאותית.

אתם ההורים יכולים לעשות המון כדי לעזור לילדים שלכם לחזק את התפקודים הניהוליים ולנהל בהצלחה את הפרעת הקשב שלהם. עבודה נכונה שלכם תוכל לחולל מהפכה בחיי הילדים וכמובן לשפר את התקשורת ביניכם ולזמן עבורכם הרבה רגעים של נחת ואושר. זו לא רק זכותכם, אלא גם חובתכם כהורים, לוודא שאתם מעניקים לילדים שלכם את התנאים הכי טובים עבורם לפרוח ולשגשג.

מוזמנים להגיע לכנס מתירים את הקש"ר שיתקיים ביום שישי 2/11/18 , ולקבל שפע של ידע וכלים מעשיים שיעשו לכם סדר בהתמודדות עם הפרעת הקשב של הילדים שלכם.

מיכל מנצור – מנחת הורים לילדי ADHD ויועצת משפחתית

ורד יהב – יועצת חינוכית, מנהלת מרכז לימודי יהבים

הכנס יתקיים בתאריך 2.11.18 במוזיאון הפרדסנות ברחובות, עם דגש על הפן הלימודי-בית ספרי (ורד יהב), המשפחתי (מיכל מנצור) והבריאותי (ד"ר שרונה דובדבן ששון) –  של ילדים עם הפרעת הקשב וההורות לילדים אלה.

https://adhd4parents.ravpage.co.il/kenes.kesher