לילדים עם הפרעת קשב לעיתים קרובות, יש קושי בגיוס מוטבציה פנימית.
דבר זה עלול להתפרש על יד הסביבה, כנטייה לדחיינות, עצלנות או זילזול.
כיצד מתמודדים עם קושי זה?
נעמי המורה, ישבה מולי באספת ההורים, הסתכלה בפלט הציונים, ואמרה:
"תראי אמא של יובל, (היא השתתקה לשנייה),
יובל ילד נבון, אבל הוא מאוד פסיבי בלמידה שלו,
בעצם כל המורים מדווחים שהוא חסר מוטיבציה לחלוטין ללמידה.
נראה שאין לו עניין בשום דבר שנלמד בכיתה.
הוא אינו מכין שעורי בית, מתעצל ונמנע מלהכין את המטלות בכיתה,
אינו משתתף כלל בכיתה וניראה חולמני, בוהה, מנותק או מפריע.
בעצם לצערי הוא אינו מתנהל כתלמיד."
יצאתי מהפגישה עם תחושה קשה.
המורה לא חידשה לי דבר.
גם אני עדה לזה שאין לו מוטיבציה בכלל ללמידה.
בכל יום מחדש, אני פוגשת את ההתנגדויות שלו ללכת לבית הספר, להכין שיעורים, ללמוד למבחנים…
בכל יום מחדש הוא חוזר ואומר כמה הוא שונא ללכת לבית הספר.
אז למה? למה יובלי שלי, ילד כל כך נבון, שונא ללמוד?
למה אין לו שום מוטיבציה ללמידה?
השאלה הזאת ניקרה במוחי ולא הפסיקה להטריד את מחשבותיי.
שני סוגים של מוטיבציה: פנימית וחיצונית.
מוטיבציה פנימית
מוטיבציה פנימית היא כוח פנימי המניע, דוחף, וגורם לנו לרצות להתמודד עם מטלות ואתגרים,
לעמוד ביעדים, להצליח לבצע את מה שתכננו, ולהתמיד בביצוען לאורך זמן.
זאת על מנת להשיג מטרות שאנו תופסים כחשובות וכבעלות ערך.
מוטיבציה חיצונית
מתרחשת כאשר ההנעה לבצע או לעסוק בפעילות, מטרתה להרוויח פרס או להימנע מעונש.
חוסר מוטיבציה והימנעות
לילדים עם הפרעת קשב, לעיתים קרובות, ישנו קושי בגיוס מוטיבציה פנימית.
דבר זה עלול להתפרש על ידי הסביבה, כנטייה לדחיינות עצלנות, או זלזול.
קושי זה נובע מקשיים בתפקודים ניהוליים, הפוגעים ביכולתם בגיוס מוטיבציה פנימית.
ילדים אלו יודעים היטב "מה צריך לעשות", אך הקושי שלהם הוא ב"איך".
איך לגייס את עצמם כדי להתחיל משימה, להתארגן לקראתה ואז להתמיד בה ולסיימה.
משעמם או מעניין?
יכולת התפקוד וגיוס המשאבים הקוגניטיביים של אנשים עם הפרעת קשב, מושפעת באופן קיצוני ממידת העניין שלהם במטלה.
כאשר הם חשים משועממים או מתוסכלים, בעיקר מול מטלות שיש בהן חזרתיות,
מטלות בהן החיזוק או המשוב מועטים, הם מתקשים לגייס מוטיבציה.
חשש, הימנעות ופגיעה בתחושת המסוגלות העצמית
פעמים רבות, לאחר תקופה מסוימת, אשר בה הם השתדלו וניסו להצליח וחוו תסכולים או נכשלו,
הם חשים יאוש, חוששים מכישלון נוסף, מרימים ידיים, נמנעים מהתמודדות ותחושת המסוגלות ודימוי העצמי שלהם נפגעים.
לתחושת המסוגלות העצמית, יש השפעה גדולה על מידת המוטיבציה ועל הדימוי העצמי.
כאשר ילד עם הפרעת קשב חווה התנסות שלילית, בתחום מסוים, כמו למשל בתחום הלימודים,
הוא עלול להגיב בחוסר מוטיבציה והימנעות מאתגרים ומקידום עצמי, ותחושת המסוגלות העצמית שלו נפגעת.
לחזק את תחושת המסוגלות של ילד עם הפרעת הקשב
חשוב לאפשר ולזמן לילד חוויות של הצלחה, על ידי התמודדות עם מטלות קטנות ומוגדרות, וכן לטפח את תחומי החוזק שלו.
כל הצלחה שהילד יחווה בביצועה של משימה, תחזק את הדימוי העצמי שלו ואת האמונה שלו בעצמו.
גמו כן ההצלחה תשפיע על תחושת מסוגלות עצמית חיובית ועל רמת המוטיבציה לנסות ולהמשיך להתמודד עם מטלות נוספות.
חשוב לדעת שבנושאים שהילד עם הפרעת הקשב מוצא בהם עניין, מידת המוטיבציה שלו עולה.
לכן חשוב לנסות ולקשר את הפעילות במידת האפשר, לפחות בחלק מהמטלות, לתחומי העניין שלו.
קשר אישי חיובי תומך
קשר מכיל ומעצים ממבוגר משמעותי, מעורר מוטיבציה גבוהה אצל ילד עם הפרעת הקשב ומעודד אותו לנסות להתמודד עם קשייו ולהצליח.
כדי לחזק את תחושת המסוגלות ולטפח את המוטיבציה הפנימית של הילד
חשוב לחזק ולעודד את ילדכם, על כל השקעה ומאמץ, ולא להתייחס רק לתוצאה.
כמו כן חשוב למצוא את החוזקות הייחודיות של ילדיכם, לטפח אותן ולחזק את ההתנהגויות החיוביות שלו.
ילדכם צריך שתהיו שם להתפעל ממנו
הזכירו לו את התכונות, החוזקות והכישורים החיוביים שיש בו, במהלך היום וכל יום.
האמונה שלכם בילדכם, מאפשרת לו להאמין בעצמו.
היא מאפשרת לו להרגיש תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר, תורמת להעלאת המוטיבציה שלו, ולרצון שלו לנסות להתמודד ולהצליח.
מאת: דליה עיני – מדריכת הורים בהתמחות להורים לילדים עם הפרעת קשב
מטפלת זוגית ומשפחתית
0528623936