חמישה עקרונות יפניים לחיים טובים עם הפרעת קשב

חמישה עקרונות יפניים שיסייעו לכם לחיות טוב עם הפרעת קשב

החיים עם הפרעת קשב יכולים להרגיש לפעמים כמו רכבת הרים.

קופצים מרעיון לרעיון, מתקשים להתמיד, מתמודדים עם עומס ותחושת חוסר שקט.

התרבות היפנית מאפשרת לנו השראה עדינה, סבלנית, גמישה ומלאת חמלה.

קבלו חמישה עקרונות יפניים שיכולים לעזור לכולנו ובמיוחד לאנשים עם הפרעת קשב, לחיות בקלילות, משמעות ורוגע.

1. איקיגאי – מציאת משמעות

המושג איקיגאי משמעותו החיבור בין מה שאנחנו אוהבים לעשות, מה שאנחנו טובים בו, מה שהעולם צריך ומה שיכול גם לפרנס אותנו.

כאשר אנו פועלים מתוך חיבור אמיתי למה שנותן לנו משמעות, יש לנו אנרגיה, מוטיבציה וריכוז.

עבור אנשים עם הפרעת קשב, מציאת האיקיגאי האישי יכולה להפוך את חוויית החיים ממאבק – למסע מרגש ומלא תכלית.

איך מגלים את האיקיגאי?

מתבוננים ברגעים שבהם הזמן עובר בלי לשים לב ושואלים:

"איפה אני באמת מרגישה חיה?"

"מתי אני שוכחת מהזמן?"

"מה אני אוהב לעשות כל כך, שגם אם לא ישלמו לי – אני אמשיך לעשות?"

שם נמצאת התשוקה שלכם!

2. קאיזן – שיפור קטן בכל יום

במקום לנסות לשנות הכול בבת אחת, עיקרון הקאיזן מציע התקדמות בצעדים קטנים ומתמשכים.

גם שינוי קטן, אם מתמידים בו, יוצר שינוי גדול לאורך זמן.

אצל אנשים עם הפרעת קשב, תחושת הצפה מול פרויקטים גדולים עלולה לגרום לדחיינות או לחסימה.

קאיזן מזכיר לנו שלא צריך להפוך את העולם ביום אחד – מספיק צעד קטן אחד בכל פעם, כדי לייצר שינוי אמיתי.

איך מיישמים?

בוחרים כל יום פעולה אחת קטנה להשתפר בה, וחוגגים כל התקדמות – קטנה ככל שתהיה.

3. שושין – תודעת מתחיל/ה

שושין הוא עיקרון מעולם הזן בודהיזם, המדבר על גישה של סקרנות, פתיחות והיעדר שיפוטיות.

כאילו כל חוויה היא הפעם הראשונה.

תודעת מתחיל מאפשרת להישאר פתוחים לאפשרויות חדשות, ללמוד כל הזמן ולהימנע מהקיבעון שמגיע כאשר אנחנו מרגישים "מומחים".

עבור אנשים עם הפרעת קשב, אימוץ גישת שושין יכול להפוך את ההתמודדויות היום-יומיות למסע מתחדש:

במקום לשקוע בשגרה, שעמום ותסכול – כל רגע הופך להזדמנות לגילוי וללמידה.

איך מיישמים?

ניגשים לכל משימה, גם המוכרת ביותר, בסקרנות של ילדים.

לשאול את עצמנו "מה אני יכול/ה לגלות כאן עכשיו?"

מאפשרים לעצמנו לטעות, להתנסות, ולראות בעיניים חדשות.

כי מי ששומר על תודעת מתחיל – שומר על חיוניות נצחית.

4. הארה האצ'י בו – אכילה עד 80% שובע

באוקינאווה יפן מברכים בתחילת הארוחה "הארה האצ'י בו".

זה ה"בתיאבון" שלהם.

הארה האצ'י בו משמעותו בטן מלאה עד 80 אחוז.

כלומר לעצור את האכילה לפני שלגמרי שבעים.

אכילה מתונה ומודעת מאפשרת לעכל טוב יותר את המזון, לשמור על גוף קליל ולחוות רמות אנרגיה גבוהות לאורך היום.

מעבר לכך – היא תומכת ביכולות המנטליות:

משפרת את העירנות, את הריכוז ואת היכולת להישאר חדים וממוקדים.

עבור מי שמתמודדים עם הפרעת קשב, הארה האצ'י בו יכולה להיות כלי חשוב:

פחות כובד פיזי = יותר בהירות מנטלית, פחות עייפות פתאומית ויותר יציבות בקשב.

איך מיישמים?

אוכלים לאט ובמודעות (בלי הסחות דעת של טלפונים).

מקשיבים לתחושת הגוף ועוצרים כשהשובע מתחיל – עוד לפני שמרגישים מלאות כבדה.

5. ואבי-סאבי – היופי באי השלמות

ואבי-סאבי היא השקפת עולם יפנית שמזמינה אותנו לראות את היופי במה שאינו מושלם, במה שחולף, במה שאמיתי ולא מלוטש.

במקום לשאוף לשלמות בלתי מושגת – ואבי-סאבי מזכיר לנו להעריך את הפשטות, החספוס והפגמים האנושיים כמעצימים ולא כמשהו שצריך להסתיר.

עבור אנשים עם הפרעת קשב, ואבי-סאבי משחרר את המרדף אחר "להיות כמו שצריך":

מותר לטעות, מותר לשנות כיוון, מותר לגדול לא בקווים ישרים – ולמצוא בזה יופי אמיתי.

איך מיישמים?

לומדים להבחין באיכויות הייחודיות שבתוך חוסר השלמות – גם בעצמנו, גם בסביבה.

לפעמים, דווקא מה שאינו מושלם – הוא שמאיר אותנו באמת.

לסיכום

העקרונות היפניים האלה לא נועדו לשנות אותנו – אלא להזכיר לנו איך לחיות עם עצמנו בדרך טובה יותר:

בהקשבה, במתינות, בסקרנות ובאהבה למה שאנחנו – בדיוק כמו שאנחנו.

לא צריך לשלוט בהכול.

לא צריך לרדוף אחרי שלמות.

מספיק לבחור כל יום צעד אחד קטן – ולתת לו להוביל אותנו קדימה.

בתמונה: ציור של אינה קצב