פסח בפתח:
כך תעברו את ליל הסדר בשלום עם הפרעת קשב
מאת: ציפי קוברינסקי
"ליל סדר זה רק ערב אחד בשנה. מה כבר ביקשנו? שיתאפקו קצת!"
אם המשפט הזה נאמר אצלכם בבית – כנראה שאין לכם ילדים או מתבגרים עם הפרעת קשב.
כי אם יש – אתם כבר יודעים איך זה נראה באמת:
הם קמים בלי סוף, מציצים בטלפון למרות שסיכמתם שלא, מתווכחים שזה רק לשנייה, רעבים בטירוף עוד לפני שמתחילים – וכשמגיע האוכל?
אחרי שני ביסים הם כבר שבעים וקמים.
הדודה מגלגלת עיניים, הסבא נאנח, ואתם עומדים שם – בין המבטים המאשימים לבין הילד או הילדה שמרגישים שוב שהם הבעיה בשולחן.
איך נראה סדר שלא נשתנה?
בהתחלה עוד מנסים להעיר בעדינות.
אחר כך כבר בכעס.
ובסוף? או שהם נעלבים ויוצאים מהחדר, או שאתם נכנעים ונותנים להם לשקוע במסך – רק שיהיה שקט.
אבל ליל הסדר לא חייב להיגמר בפיצוץ.
איך כן אפשר לעבור את הסדר בשלום?
✨ לתת להם לזוז מדי פעם
לזוז זה לא חוסר כבוד – זה צורך. מתבגרים עם הפרעת קשב מתקשים לשבת זמן ממושך.
אפשר מראש להושיב אותם בקצה השולחן, כדי שיוכלו לקום בלי למשוך יותר מדי תשומת לב.
✨ להכין את שאר האורחים
לא כולם מבינים שזה קושי אמיתי ולא חוצפה.
הסבירו מראש – ותגייסו אותם לתמיכה במקום לביקורת.
לפעמים מילה טובה שווה יותר מעשר הערות.
✨ לשחרר איפה שאפשר
לא כל דבר צריך להפוך לוויכוח.
אם משהו מפריע – דברו על זה בצד, בשקט, בלי ציניות ובלי דרמה מול כל המשפחה.
✨ לשלב את המסך במקום להילחם בו
במקום לאסור – גייסו את הסמארטפון לטובתכם:
אפשר לבקש מהם לצלם רגעים מצחיקים, או לחפש עובדות מעניינות על פסח ולשתף את כולם.
זה יוצר מעורבות ומונע מאבקים.
✨ לזכור מה באמת חשוב
ליל הסדר לא צריך להיות מושלם – אבל כן חשוב שהם ירגישו חלק.
לא כבשה שחורה.
לא עונש.
מה תרוויחו?
פחות ריבים. פחות תסכול.
יותר חיבור, יותר שיתופי פעולה, ויותר זיכרונות טובים שיישארו איתם (ואיתכם) הרבה אחרי שהאפיקומן יימצא.
אז רגע לפני שהפסח מתחיל – חשבו רגע אחד:
מה הדבר האחד שאת או אתה בוחרים לשנות השנה, כדי שליל הסדר יהיה באמת חגיגי – גם בשבילם וגם בשבילכם?
חג חרות שמח!
ציפי קוברינסקי – מאמנת מומחית למבוגרים ולמתבגרים עם הפרעת קשב.
מדריכת מאמנים מוסמכת, מוסמכת באימון קוגניטיבי־התנהגותי להפרעת קשב, מרצה
מחברת הספר "אל תיתנו להפרעת הקשב להפריע – מדריך אופטימי להורים"
אל תיתנו להפרעת הקשב להפריע – מדריך אופטימי להורים
