בתאריכים 13.8-17.8 אנחנו בחופש. נטפל בהזמנות כשנחזור. תודה

מה הקשר בין הפרעת קשב להפרעות אכילה?

מה הקשר בין הפרעת קשב להפרעות אכילה?

מאת: אור גלעדי, דיאטנית קלינית.

 

הפרעת קשב והפרעות אכילה – קשר שחשוב שכל הורה יכיר

ידעתם שלאנשים עם הפרעת קשב יש סיכון גבוה כמעט פי ארבעה לפתח הפרעת אכילה?¹

מחקרים אף מצביעים על כך שכאחד מכל חמישה ילדים עם הפרעת קשב יפתח במהלך חייו גם הפרעת אכילה.¹

אלו נתונים שלא הכרתי בתחילת דרכי המקצועית כדיאטנית קלינית.

אבל ככל שפגשתי יותר מטופלות ומטופלים, התחלתי לזהות דפוס שחזר על עצמו שוב ושוב.

 

הפרעות האכילה השכיחות

בתור דיאטנית שמתמחה בטיפול בהפרעות אכילה אני פוגשת על בסיס יומי אנשים עם הפרעות אכילה שונות.

המוכרות ביותר מבין הפרעות האכילה הן:

 

אנורקסיה נרבוזה

הפרעת אכילה המתאפיינת בהגבלה משמעותית של האכילה, פחד מעלייה במשקל ועיוות בדימוי הגוף.

 

בולמיה נרבוזה

גם הפרעת אכילה זו מאופיינת בדימוי גוף לקוי, בשילוב של התקפי אכילה בולמוסיים המלווים בהתנהגויות פיצוי כמו הקאות יזומות, צום או פעילות גופנית מוגזמת.

 

הפרעת אכילה בולמוסית (BED)

מאופיינת בהתקפי אכילה משמעותיים (בולמוסים) המלווים בתחושת אובדן שליטה, אך ללא התנהגויות פיצוי קבועות.

 

לאחרונה אני רואה יותר ויותר גם את הפרעת האכילה הפחות שכיחהאורתורקסיה

שעיקרה עיסוק כפייתי באכילה "בריאה" או "נקייה", לפי סטנדרטים קיצוניים, עד כדי פגיעה באיכות החיים ובבריאות.

 

פרט לאלו, קיימות מגוון הפרעות אכילה לא ספציפיות ולא טיפוסיות (OSFED)

מצבים בהם קיימים תסמינים משמעותיים של הפרעת אכילה, אך הם אינם עומדים במלוא הקריטריונים של אבחנה מסוימת.

או הפרעות שונות באכילה שלא עונות על ההגדרות שצוינו מעלה.

 

מה מחבר בין הפרעת קשב להפרעות אכילה?

ככל שנחשפתי יותר ויותר לאוכלוסייה עם הפרעות אכילה, כך פגשתי גם יותר מטופלים שבמקביל לטיפול אצלי קיבלו טיפול תרופתי להפרעת קשב.

אחרים הגיעו לאבחון של הפרעת קשב במהלך הטיפול בהפרעת האכילה.

בשלב מסוים כבר היה ברור שלא מדובר בצירוף מקרים.

כמי שמתמודדת בעצמי עם הפרעת קשב כמובן שהסתקרנתי והתחלתי להתעמק בספרות המקצועית.

גיליתי שרבים מהמחקרים עוסקים בדיוק בקשר הזה.

ככל שהעמקתי, כך הבנתי עד כמה מדובר בנושא משמעותי שראוי להכיר.

 

המחקרים מצביעים על כך שאנשים עם הפרעת קשב נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעות אכילה.

במיוחד הפרעות אכילה בולמוסיות כמו בולמיה ו-BED.¹

מדוע?

כנראה שאין תשובה אחת, אלא שילוב של מספר מנגנונים:

  • קושי בוויסות רגשי.
  • חיפוש אחר גירויים ודופמין.
  • אימפולסיביות.
  • קושי בדחיית סיפוקים.
  • ביקורת עצמית ופרפקציוניזם אצל חלק מהאנשים.
  • שימוש באוכל כאמצעי להרגעה או לוויסות רגשי.

 

כאשר אוכל הופך לכלי להתמודדות עם מתח, הצפה, שעמום או צורך בדופמין, עלולים להופיע בולמוסים.

בהמשך עלולים להתפתח רגשות אשם, ניסיונות "לפצות" על האכילה ולעיתים גם הפרעת אכילה של ממש.

 

אצל בני ובנות נוער התמונה מורכבת אף יותר

לצד הקשיים שמביאה איתה הפרעת הקשב, הם נחשפים מדי יום ברשתות החברתיות למסרים בלתי פוסקים על אידיאל היופי.

הם חשופים ללחץ חברתי סביב משקל ומראה חיצוני.

השילוב בין הקשיים הפנימיים לבין הלחצים החיצוניים עלול להגביר את הסיכון.

 

חשוב לזכור שלא כל אדם עם הפרעת קשב יפתח הפרעת אכילה.

עם זאת, הקשר בין שתי ההפרעות מוכר היטב בספרות המחקרית וחשוב להיות מודעים לסימני האזהרה.

 

כשהפרעת האכילה נראית כמו הצלחה

אחד הדברים שהפתיעו אותי במיוחד הוא שלעיתים, לפחות בתחילת הדרך, הפרעת האכילה דווקא נראית כמו הצלחה.

נערה שבעבר התקשתה לשבת ללמוד מצליחה פתאום להתרכז יותר.

הציונים משתפרים.

היא נראית אסופה וממושמעת יותר.

המשקל יורד והסביבה מחמיאה.

לא פעם נדמה שהכול סוף סוף "מסתדר".

אלא שבמקרים מסוימים דווקא השינויים הללו עלולים לחזק את ההפרעה ולהסתיר את סימני האזהרה.

לכן חשוב להכיר את התסמינים המוקדמים ולא למהר לפרש כל ירידה במשקל או שינוי התנהגותי כהצלחה.

 

מה לגבי הקשר בין טיפול תרופתי להפרעת קשב ובין הפרעת האכילה?

זה לא סוד שרבות מהתרופות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב משפיעות גם על התיאבון.

אצל רוב המטופלים מדובר בתופעת לוואי מוכרת ולעיתים זמנית.

אולם כאשר קיימים כבר ניצנים של הפרעת אכילה, הירידה בתיאבון עלולה לאפשר שליטה קלה יותר באכילה ולהחמיר את התהליך.

במהלך עבודתי פגשתי מקרים שבהם השינוי יוחס להשפעת הטיפול התרופתי בלבד, בעוד שבפועל התפתחה במקביל גם הפרעת אכילה שלא זוהתה בזמן.

 

מצד שני, חשוב להדגיש שגם קיימת תמונה מחקרית נוספת:

מחקרים מראים שטיפול נכון בהפרעת הקשב עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה אצל חלק מהמטופלים.

השורה התחתונה היא שאין תשובה אחת שמתאימה לכולם.

כאשר קיים חשד להפרעת אכילה, חשוב שההתייחסות תהיה רב מקצועית ותבחן כל מקרה באופן אישי.

 

האם ייתכן גם הכיוון ההפוך?

לפעמים דווקא סימפטומים של הפרעת האכילה "מתחפשים" להפרעת הקשב.

בשלבים מתקדמים של הפרעת אכילה עלולים להופיע קשיי ריכוז, ירידה בזיכרון, מוסחות, עייפות וירידה ביכולת החשיבה.

אלה תסמינים שעלולים להזכיר הפרעת קשב.

גם חרדה, פרפקציוניזם או OCD יכולים לעיתים להיראות דומים לקשיי קשב.

הדבר מעלה את החשיבות של אבחון מקיף ומעמיק.

במיוחד כאשר לצד קשיי הקשב מופיעים גם שינויים במשקל, בדפוסי האכילה או בדימוי הגוף.

 

למה חשוב שהורים יהיו מודעים?

כהורים, אנחנו רגילים לשמוח כאשר הילד "אוכל מסודר", יורד במשקל או נראה פתאום מאורגן ומרוכז יותר.

אבל לפעמים דווקא השינויים האלו דורשים התבוננות נוספת.

 

חשוב לשים לב כאשר ילד או ילדה עם הפרעת קשב מתחילים

  • להימנע מארוחות
  • להתרחק ממפגשים סביב אוכל
  • לעסוק באופן מוגבר במשקל
  • לקבל מחמאות רבות על ירידה במשקל

 

בכל מקרה בו אתם שמים לב להתנהגות אובססיבית, חשוב לעצור ולבחון את התמונה המלאה.

ככל שמזהים את סימני האזהרה מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים למנוע התפתחות של הפרעת אכילה משמעותית.

 

על מה נדבר בהמשך?

בסדרת המאמרים הקרובה נעסוק בין היתר בנושאים הבאים:

  • אילו מאפיינים של הפרעת הקשב מעלים את הסיכון להפרעת אכילה?
  • מהם סימני האזהרה המוקדמים אצל ילדים ובני נוער עם הפרעת קשב?
  • כיצד נכון להתנהל תזונתית בזמן טיפול תרופתי להפרעת קשב?
  • אילו הרגלי תזונה ואורח חיים עשויים לסייע גם בניהול תסמיני הפרעת הקשב?
  • כיצד סדר יום תזונתי משפיע על ויסות, ריכוז והפחתת הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה?
  • איך ההתנהלות התזונתית של ההורים משפיעה על ילדיהם?
  • מה חשוב לדעת כאשר גם ההורה עצמו מתמודד עם הפרעת קשב?

 

ככל שנכיר טוב יותר את הקשר בין הפרעת קשב להפרעות אכילה, נוכל לזהות מוקדם יותר מצבי סיכון.

כך נוכל להגיב בזמן ולהעניק לילדים ולבני הנוער את המענה המתאים.

 

 

מאת: אור גלעדי, דיאטנית קלינית

דוא"ל: [email protected]

טל: 0545876593

 

המידע בכתבה זו מיועד להעשרה ולהעלאת המודעות בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי, תזונתי או נפשי.

 

מקור

  1. Villa, F. M., et al. *ADHD and eating disorders in childhood and adolescence: An updated minireview.* Journal of Affective Disorders, 321, 265–271 (2023).

 

פוסטים קשורים

0

עגלת הקניות שלך