אילו מאפיינים של הפרעת קשב מעלים את הסיכון להפרעות אכילה?

מאת: אור גלעדי, דיאטנית קלינית.

בכתבה הקודמת בסדרה ראינו שמחקרים מצביעים על קשר משמעותי בין הפרעת קשב לבין סיכון מוגבר להתפתחות הפרעות אכילה.

השאלה המתבקשת היא למה זה קורה?

האם הקושי להתרכז? השכחנות? האימפולסיביות?

או שאולי מסתתר כאן מנגנון עמוק יותר?

התשובה שמציעים המחקרים מורכבת יותר ממה שנדמה.

האם תסמיני הליבה של הפרעת הקשב הם הסיבה?

כאשר חוקרים בחנו את תסמיני הליבה של הפרעת הקשב (המאפיינים המרכזיים עליהם מתבסס האבחון) הם בדקו האם דווקא הם מסבירים את הקשר להפרעות אכילה. (Auch et al., 2025)

בין תסמיני הליבה נמצאים:

• מוסחות וקושי לשמור על ריכוז.
• קושי בארגון זמן ומשימות.
• שכחנות ואיבוד חפצים.
• תחושת עומס מנטלי מתמשכת.
• היפראקטיביות ואי שקט.
• אימפולסיביות וקושי לעצור לפני שפועלים.

אולי תופתעו לגלות שהמחקרים לא מצאו קשר סיבתי ישיר בין תסמיני הליבה הללו לבין התפתחות של הפרעת אכילה.

לדוגמה, קושי בניהול זמן עלול לגרום לדילוג על ארוחות במהלך היום.

בהמשך מצטבר רעב גדול, שעלול להסתיים באכילה בולמוסית בערב.

למרות זאת, המחקרים מציעים שקושי ארגוני לבדו אינו מסביר את התפתחות הפרעת האכילה.

כלומר, חוסר הסדר התזונתי בהחלט עלול להוות גורם סיכון, אך הוא אינו "המנוע" העיקרי של התהליך.

אז מה כן מחבר בין הפרעת קשב להפרעות אכילה?

שלושה מנגנונים מרכזיים

כדי להבין את הקשר, חשוב להבחין בין הביטוי החיצוני של הפרעת הקשב לבין השורשים העמוקים שלה.

תסמיני הליבה של הפרעת קשב – כמו מוסחות, שכחנות או קושי בהתארגנות – קשורים בעיקר לתפקודים הניהוליים של המוח.

כלומר ליכולת שלנו לתכנן, להתארגן ולנהל את היומיום.

לעומת זאת, הפרעות אכילה קשורות יותר למנגנונים עמוקים המשפיעים על האופן שבו המוח מעבד רגשות, מגיב לתגמולים, מזהה את אותות הגוף ומווסת אותם.

למעשה, התסמינים ה"חיצוניים" של הפרעת הקשב אינם מנותקים מהתהליך, אלא פועלים בעקיפין.

הבלגן, השכחנות, התסכול והעומס היומיומי עלולים ליצור הצפה רגשית.

כשהמוח מחפש דרך מהירה להתמודד עם ההצפה הרגשית – האוכל הופך לפתרון זמין ומהיר.

כיום מצביעים המחקרים על שלושה מנגנונים מרכזיים שעשויים להסביר את הקשר בין הפרעת קשב לבין הפרעות אכילה.

(Martin et al., 2023)

1. כשהמוח מתקשה להקשיב לגוף

אחד המנגנונים שמסבירים את הקשר בין הפרעת קשב להפרעות אכילה נקרא אינטרוספציה.

אינטרוספציה זו היכולת לזהות ולפרש את האותות שהגוף שולח לנו – כמו רעב, שובע, עייפות או מתח.

אצל אנשים עם הפרעת קשב, העומס המנטלי והמוסחות עלולים להקשות גם על הקשב פנימה.

כאשר קשה לזהות בזמן אמת מתי אנחנו רעבים או שבעים, דפוסי האכילה עלולים להשתבש.

יש אנשים עם הפרעת קשב ששוכחים לאכול במשך שעות ארוכות.

רק כשהרעב כבר קיצוני הם אוכלים במהירות ובכמות גדולה.

במקרים מסוימים, דפוס כזה עלול להוביל לאכילה בולמוסית.

2. כשהאוכל הופך לוויסות רגשי

אנשים רבים עם הפרעת קשב מתמודדים עם הצפה רגשית, תסכול וקושי לווסת רגשות.

מחקרים מראים שמצב רוח שלילי מהווה גורם מתווך משמעותי בקשר שבין הפרעת קשב לבין דפוסי אכילה לא תקינים.

במצבים כאלה, האוכל כבר אינו נועד רק להשביע רעב.

הוא הופך לדרך מהירה להרגיע מתח, להפחית עצב, להקל על תסכול או ליצור תחושת נחמה רגעית.

כאשר הדפוס הזה חוזר על עצמו, האכילה עלולה להפוך לכלי המרכזי להתמודדות עם רגשות.

3. כשהמוח מחפש דופמין

דופמין הוא מוליך עצבי הקשור בהנעה לפעולה, מוטיבציה, למידה וויסות רגשי.

אצל אנשים עם הפרעת קשב קיימים הבדלים בתפקוד מערכת הדופמין ובמערכת התגמול של המוח.

כתוצאה מכך, הם עשויים לחפש גירויים חזקים ומהירים יותר שיעוררו את מערכת התגמול.

מזונות עתירי סוכר ופחמימות פשוטות משחררים דופמין במהירות רבה במוח ומספקים תגמול מיידי.

לכן הם עלולים להפוך לאחת הדרכים הזמינות ביותר להשיג את התחושה הזו.

הדבר עלול ליצור דפוסי התנהגות הדומים להתנהגות התמכרותית:

• מחשבות חוזרות על אוכל
• קושי להפסיק לאכול למרות תחושת שובע
• תחושת אשמה לאחר אכילה חסרת שליטה

כאשר דפוס כזה משתרש, בשילוב גורמים אישיים וסביבתיים נוספים, הוא עלול לתרום להתפתחות של הפרעת אכילה.

לסיכום – מה אפשר לקחת מכל זה?

הקשר בין הפרעת קשב לבין הפרעות אכילה אינו נובע רק מהיסח דעת, שכחנות או היפראקטיביות.

נראה שהוא קשור גם לאופן שבו המוח מזהה את אותות הגוף הפנימיים, מווסת רגשות ופועל באמצעות מערכת התגמול.

ההבנה של המנגנונים האלה מאפשרת זיהוי מוקדם, מודעות ובניית הרגלים שיסייעו לפתח מערכת יחסים בריאה עם אוכל.

מאת: אור גלעדי, דיאטנית קלינית

דוא"ל: [email protected]

טל: 0545876593

המידע בכתבה מיועד להעשרה ולהעלאת המודעות בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, לייעוץ או לטיפול רפואי, תזונתי או נפשי.

מקורות

Auch, L. A. M., Riedel, A., Gabriel Felleiter, K., & Corbisiero, S. (2025). Mediators in the Relationship Between Attention‐Deficit/Hyperactivity Disorder Symptoms and Disordered Eating Symptoms: A Scoping Review. Mental Health Science, 3(4).

Martin, E., Dourish, C. T., & Higgs, S. (2023). Interoceptive accuracy mediates the longitudinal relationship between attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) inattentive symptoms and disordered eating in a community sample. Physiology & Behavior, 268, 114220.