כך תזהו מוקדם הפרעת אכילה אצל ילדים ונוער עם הפרעת קשב

מאת: אור גלעדי, דיאטנית קלינית.

בכתבות הקודמות בסדרה הכרנו את הקשר בין הפרעת קשב לבין הסיכון המוגבר להתפתחות הפרעות אכילה.

למדנו גם אילו מנגנונים בהפרעת הקשב עשויים להסביר את הקשר הזה.

השאלה החשובה עכשיו היא פשוטה: מה עושים עם המידע הזה?

הבשורה הטובה היא שבמקרים רבים ניתן לזהות את סימני האזהרה כבר בשלבים מוקדמים.

הרבה לפני שהפרעת האכילה מתבססת.

במיוחד אצל ילדים ובני נוער עם הפרעת קשב – היכרות עם הסימנים הראשוניים תאפשר התערבות מוקדמת.

במקרים רבים היא גם מונעת התדרדרות משמעותית.

איך מתחילה הפרעת אכילה?

במקרים רבים, הפרעת אכילה מתחילה בעקבות שינוי בהרגלי האכילה או במשקל.

לפעמים מדובר בניסיון לעשות דיאטה.

במקרים אחרים זהו מעבר לצמחונות או לטבעונות.

לעיתים יש שינוי תזונתי בבית או מצב רפואי שמחייב שינוי בתזונה.

גם טיפול תרופתי שעלול להשפיע על התיאבון ולהוביל לשינוי במשקל יכול להיות חלק מהתמונה.

אצל ילדים ובני נוער עם הפרעת קשב, התהליך לא תמיד מתחיל כך.

כפי שראינו בכתבה הקודמת, ילדים עם הפרעת קשב עשויים להשתמש באוכל כאמצעי לוויסות רגשי.

חלקם מתקשים לזהות תחושות רעב ושובע.

אחרים פונים לאוכל כחלק מהחיפוש אחר תגמול וגירוי הקשורים למערכת הדופמין.

כאשר דפוס כזה נמשך לאורך זמן, הוא עלול להוביל לשינויים במשקל.

אצל ילדים ובני נוער בעלי נטייה לפתח הפרעת אכילה, השינויים האלו עלולים להפוך בהדרגה מנושא בריאותי לעיניין של זהות וערך עצמי.

לאט לאט, המשקל והמראה החיצוני תופסים מקום מרכזי באופן שבו הם מעריכים את עצמם.

חברים, לימודים, תחביבים והצלחות נדחקים הצידה.

המשקל הופך למדד המרכזי שלפיו הם שופטים את עצמם.

גם תפיסת הגוף עלולה להשתנות

עלול להתפתח עיוות בדימוי הגוף – מצב שבו האדם תופס את גופו באופן שאינו תואם את המציאות.

חשוב לזכור שעיוות בדימוי הגוף יכול להופיע אצל ילדים ובני נוער בכל משקל.

כאשר העיסוק במשקל ובמראה הופך למרכזי, הם עלולים לראות את גופם באופן ביקורתי ומעוות.

גם כאשר הדבר אינו משקף את המציאות.

סימני האזהרה שכדאי להכיר

לא כל שינוי בהרגלי האכילה מעיד על הפרעת אכילה.

עם זאת, כאשר מופיעים כמה מהסימנים הבאים יחד, כדאי לעצור ולבדוק את התמונה המלאה.

שימו לב לשינויים בהרגלי האכילה

• דילוג על ארוחות, הימנעות מאכילה או צומות.
• הימנעות מקבוצות מזון שלמות.
• אכילה בכמויות גדולות או בסתר.
• פיתוח "חוקים" נוקשים סביב אכילה או אופן הכנת המזון.

וגם לשינויים הקשורים למשקל ולדימוי הגוף

• עיסוק מוגבר במשקל, בקלוריות או ב"אוכל בריא".
• שקילות תכופות או בדיקות גוף חוזרות.
• פעילות גופנית כפייתית ומצוקה כאשר לא ניתן להתאמן.
• ירידה או עלייה משמעותית במשקל.

וכמובן שינויים חברתיים והתנהגותיים

• הימנעות מאכילה עם אחרים.
• ויתור על אירועים משפחתיים או חברתיים הכוללים אוכל.
• שינוי במצב הרוח סביב ארוחות או סביב אוכל.
• התרחקות מתחביבים או מפעילויות שבעבר הסבו הנאה.

חשוב לזכור

לעיתים דווקא השינויים ההתנהגותיים מופיעים לפני השינויים במשקל.

וגם – אין צורך שכל סימני האזהרה יופיעו כדי לעורר חשד.

לעיתים שינוי אחד משמעותי ומתמשך מצדיק פנייה להערכה מקצועית.

במיוחד כאשר הוא מלווה בעיסוק הולך וגובר במשקל או באוכל.

מה עושים אם עולה חשד?

כאשר מתעורר חשד להפרעת אכילה, אין צורך להמתין לירידה משמעותית במשקל.

גם אין צורך להמתין עד שיופיעו כל סימני האזהרה.

חשוב לא להתעלם מהשינויים.

גם אם הילד או המתבגר מתנגדים לשיחה או לבירור.

השלב הראשון הוא פנייה לרופא הילדים או לרופא המשפחה.

מטרת הפנייה היא לבצע הערכה רפואית הכוללת בדיקה גופנית, מדדים חיוניים ובדיקות דם לפי הצורך.

במקביל, מומלץ לפנות לדיאטנית המתמחה בהפרעות אכילה לצורך הערכה תזונתית.

במידת הצורך, חשוב לשלב גם טיפול רגשי.

כאשר עולה חשד להפרעת אכילה, האבחון והטיפול צריכים להתבצע על ידי צוות רב מקצועי.

צוות רפואי הכולל: רופא, דיאטנית ואיש מקצוע מתחום בריאות הנפש.

הפרעת אכילה אינה בעיה תזונתית בלבד.

מדובר בהפרעה בעלת השלכות רפואיות, נפשיות, תזונתיות וחברתיות.

לכן גם הטיפול חייב להיות משולב. (Heruc et al., 2020)

למה לא כדאי לחכות?

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על סיכויי ההחלמה הוא הזמן שבו מתחילים את הטיפול.

ככל שההתערבות נעשית מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להחלמה מלאה.

כך גם גדלים הסיכויים לחזרה לתפקוד תקין.

המטרה היא לפעול לפני שההתנהגויות מתקבעות.

לפני שההשלכות הרפואיות והרגשיות מחמירות.

לכן, גם כאשר עדיין לא ברור אם מדובר בהפרעת אכילה, מומלץ לפנות להערכה מקצועית.

ברוב המקרים, כאשר הפרעת אכילה מזוהה בשלב מוקדם ומטופלת על ידי אנשי המקצוע המתאימים, ניתן למנוע את התקדמותה.

זיהוי מוקדם גם משפר משמעותית את סיכויי ההחלמה. (Austin et al., 2021)

מאת: אור גלעדי, דיאטנית קלינית

דוא"ל: [email protected]

טל: 0545876593

המידע בכתבה זו מיועד להעשרה ולהעלאת המודעות בלבד.

הוא אינו מהווה תחליף לאבחון, לייעוץ או לטיפול רפואי, תזונתי או נפשי.

מקורות

Austin, A., Flynn, M., Richards, K., Hodsoll, J., Duarte, T. A., Robinson, P., Kelly, J., & Schmidt, U. (2021). Duration of untreated eating disorder and relationship to outcomes: A systematic review of the literature. European Eating Disorders Review, 29(3), 329–345.

Heruc, G., Hurst, K., Casey, A., Fleming, K., Freeman, J., Fursland, A., Hart, S., Jeffrey, S., Knight, R., Roberton, M., Roberts, M., Shelton, B., Stiles, G., Sutherland, F., Thornton, C., Wallis, A., & Wade, T. (2020). ANZAED eating disorder treatment principles and general clinical practice and training standards. Journal of Eating Disorders, 8(1), 63.