מאת : עדי סגל ויסברגר, ריפוי בעיסוק אופטימי
"הוא לא מחזיק יפה את העיפרון" היא אמרה לי.
עוד פעם! עוד גננת…
גם בשנה שעברה הגננת שלו התחילה להעיר לי הערות, זרקה לי פה אמירה, שם משפט.
נו, מה הן רוצות ממני?!
מה אכפת לי אם הוא מחזיק יפה או לא. ומה זה בכלל חשוב?!
הוא יודע את כל האותיות כבר, אז למה הן ממשיכות?
מוכר לכם? אחיזת עפרון.
מושג של שתי מילים שמאחוריו עומד כל כך הרבה…
לפעמים מתח, לפעמים גאווה ולפעמים אפילו מאבק סמוי בין הורים לגננת.
נעים מאוד.
אני עדי סגל ויסברגר, וכמרפאה בעיסוק עם ניסיון של למעלה מ- 16 שנים בהתפתחות הילד, באבחונים וטיפולים אשמח לשפוך קצת אור בנושא, ולהבהיר במה מדובר.
אז מהי אחיזת העיפרון ולמה היא כל כך מעסיקה אותנו ?
אחיזת העיפרון היא הדרך בה אנחנו מחזיקים בכלי הכתיבה, והאיכות שלה תשפיע על הרבה דברים.
היא תשפיע גם על התוצר הכתוב וגם על הכותב עצמו.
אבל לפני הכל אני רוצה להוציא מהמשוואה את צמד המילים הרווח "אחיזה יפה".
"יפה" זו מילת תואר שאין לה מקום וחשיבות כשאנו מסתכלים על אחיזת עיפרון אצל ילד או מבוגר.
במבט מקצועי אנחנו בוחנים את יעילות האחיזה.
כלומר, בודקים עד כמה אופן האחיזה של כלי הכתיבה הינו תפקודי.
עד כמה הוא משרת את הילד/המבוגר בצורה יעילה. ולא, אין לכך קשר ליופי.
הנה כמה עובדות שכדאי שתדעו בנושא אחיזה נכונה:
1. אחיזה יעילה נעשית בצורה עקבית ורציפה רק ביד אחת (ימין/ שמאל).
היד הזו מכונה יד דומיננטית.
נרצה לראות שהילד מצייר תמיד באותה יד, ולא מחליף ביניהן.
2. מקור התנועה צריך להיות רק באזור האצבעות, ומעט בשרש כף היד.
שאר הגוף – אמור לספק לנו את היציבות.
כולל גו, בטן, אגן וחגורת הכתפיים.
3. באחיזה משתתפות 3 אצבעות באקטיביות : האגודל, האצבע והאמה.
הקמיצה והזרת, אינן משתתפות ואמורות להיות כפופות וסגורות.
4. טווח הגילאים להופעת אחיזה בשלה הוא רחב.
לקראת העלייה לבי"ס יש חשיבות רבה שהאחיזה כבר תהיה מבוססת ואוטומטית.
5. לאחיזה השפעה על איכות הקו והכתב
לאופן אחיזה בכלי הכתיבה יש השפעה ישירה על עוצמת הלחץ המופעל בזמן כתיבה, על ההספק והקצב וכמובן ההתעייפות.
6. אחיזה תפקודית מתפתחת באופן ספונטני ואין צורך ללמד אותה.
במקרים שזה לא קורה – כשרואים שהילד ממשיך לאחוז בצורות לא בשלות, כן יש צורך להתערב.
פונים להערכת מרפאה בעיסוק ובמידת הצורך מטפלים.
7. לא. אל תגידו לילד "תחזיק יפה" / "תחזיק נכון".
מרבית הסיכויים שזה לא יעזור.
הוא ישנה לרגע או שניים את האחיזה ואז יחזור לסורו.
אפילו אם תראו ותדגימו לו איך לאחוז נכון, זה בד"כ לא יספיק בכדי לפתור את הבעיה.
זה כן יביא לתסכול גם של הילד וגם של ההורה. לא מומלץ.
8. בהערכה המקצועית, המרפאה בעיסוק תדע לזהות מה מקור הקושי
האם הקושי נובע מסרבול מוטורי, האם קושי בתכנון, האם חולשת שרירים, טונוס, גורם תחושתי או אחר.
9. לפעמים מספיקה התערבות ממוקדת קצרה
אפילו מפגש חד פעמי עם מרפאה בעיסוק, בו ההורים מקבלים תרגילים וממשיכים עם הילד בבית.
10. ניתן לשפר ולשנות אחיזה של כלי כתיבה, בדרכים מגוונות ובצורה משחקית
ניתן לשפר אחיזה בצורה שכזו בה הילד כלל לא מבחין שהוא מתרגל את אחיזת העיפרון.
11. גם לרגליים יש תפקיד בעניין האחיזה
הרגליים מהוות חלק ממערך היציבה של הגוף כולו.
מיקומן בזמן כתיבה הוא בעל השפעה ישירה על האיכות של התוצר הכתוב.
אז אם הגננת אמרה לכם משהו בנוגע לאחיזה של הילד, אני מציעה לכם שלא לכעוס.
אל תפסלו מיד… ומאידך גם אין סיבה להילחץ.
אין זה מעיד דבר על האינטיליגנציה שלו, על יכולתו למשחק עם חברים או על מידת הספורטיביות שלו.
שווה לא להתעלם ולבדוק את הדברים.
אני מזמינה אתכם לגשת ולהציץ על האחיזה של ילדיכם.
אם זיהיתם שם קושי, אל תהססו ופנו להתייעץ.
אין זה בהכרח אומר לרוץ לטיפול, אבל במידה וכן יש צורך בתרגול כלשהו, לפעמים התזמון חשוב.
עדי סגל ויסברגר
052-3951642
