אודות

נעים מאוד, אני שמרית. אמא לשני בנים בוגרים. שניהם עם הפרעת קשב, ובעקבות ההתמודדות המשפחתית שלנו סביב הנושא הקמתי באהבה רבה עבור כולנו את החנות הזו.

במקצועי אני נטורופתית, מטפלת במגע ומורה ליוגה. אולי תתפלאו אבל המקצוע שלי לא הקל על הדרך שעברתי בחיי ההורות במשפחה עם הפרעת קשב ואולי אפילו הקשה עליה.

כשבני הבכור היה בגן לפני כיתה א', בהיותו יליד דצמבר עלתה השאלה האם להעלות אותו או להשאיר לעוד שנה בגן. תחושת בטן חזקה אמרה לי להשאיר, לתת לו עוד שנה לשחק בארגז החול, וכך עשיתי. שנה אחר כך כשעלה לכיתה א התחיל הקושי הגדול. כבר אחרי שבועיים בכיתה א' שמעתי את המחנכת שלו אומרת לי  "חבל, יש לו כל כך הרבה פוטנציאל" חייכתי ואמרתי לה שיש לי תחושה שזו לא הפעם האחרונה שאני שומעת את זה…

במשך כחודשיים בכיתה א הילד חזר בכל יום עם הערה במחברת הקשר ממורה אחרת. הוא הפך מהר מאוד לליצן של הכיתה ופיתח תסכול גדול מאוד, הלימודים היו מתסכלים, החברים החלו להתרחק והקושי עטף מכל עבר. הוא התדרדר במדרון כמו מכונית שדוהרת במהירות מטורפת לעבר התהום. היה ברור לי שצריך לעזור לו אבל לא ממש ידעתי איך. עמוק בפנים ידעתי עוד בשנותיו בגן שיש לו הפרעת קשב אבל ההכרה הגיעה אלי כמו הבזק הארה פתאומי. אף אחד מאנשי הצוות בבית הספר לא אמר לי דבר או כיוון, זה היה פשוט ברור לי: זה מה שזה. ולפני שאבחנו אפילו, שיתפתי את בני במחשבותי, תיארתי לו מה זה בעצם הפרעת קשב ושאני חושבת שזה מה שיש לו.

אני זוכרת את השיחה הזו איתו כאילו היתה אתמול. נסענו במכונית חזרה מבית הספר הביתה, הוא בדמעות של תסכול מעוד יום של שגרה ואני מספרת לו על מה זה בעצם הפרעת קשב ועל כך שיש פתרון. תרופתי. (כן, כן. היה לי קשה מאוד להגיע להחלטה הזו – קשה כפליים מכל אחד אחר, בהיותי נטורופתית, וחסידה אמיתית של דרך הטבע – לעולם לא תדעו כמה התייסרתי עד ההבנה שזו הדרך שלנו) התייבשו הדמעות והוא הביט בי בעיניים גדולות ומלאות תקווה ושאל: "אימא, זה עובד מיד?" "כן" עניתי לו. באותו היום קבעתי תור לאבחון.

כשהנוירולוג שאל אותי אם לעוד מישהו במשפחה יש הפרעת קשב עניתי שאני חושבת שלאימא שלי אין. חוץ ממנה, לכולם! מהיום הראשון שקיבלו קונצרטה חיינו השתנו מהקצה אל הקצה (למזלו ולמזלנו כי היום אני יודעת שלא על כל אחד זה משפיע לטובה ולתרופות יש תופעות לוואי ולעיתים הן מכריעות את הכף). פתאום כולם יכלו לראות עד כמה שהוא ילד מבריק, חכם, מצחיק ואהוב על כולם. יכלו לראות מעבר להפרעת הקשב.

עם הצעיר שלי, הסיפור היה אחר. הוא ילד אחר, שקט, סגור, חכם, סקרן, הכל מעניין אותו והכל בשקט, לבד. חוקר. עמוק בעולמו שלו. איתו זכיתי להכיר אנשי מקצוע מגוונים, מעניינים, מכל הסוגים ומכל המינים. הרגשתי כמו מלקטת פרורי מידע, רעיונות, כיוונים חדשים. נסעתי איתו בכל הארץ למיטב המטפלים. ראינו תוצאות, והסיפוק היה גדול, הילד הזה חווה אהבה ותמיכה לכל אורך הדרך, נפתח ופרח.

מצאתי את עצמי אוספת ומעבירה מידע לעולם, למשפחה, לצוות בית הספר, למורות, כל הזמן, פה מעבירה להן ספר, פה שולחת סרט… מה שאפשר. לאט לאט גיליתי שאני שקועה כולי בעשיה הזו של לטפל בהפרעת הקשב של משפחתי. כמו הורים רבים לילדים עם קשיים כאלה ואחרים התמסרתי כולי לטיפול ולמציאת פתרונות וליקטתי במרץ. אוספת עזרה לילדיי.

בדרכי פגשתי באנשי מקצוע מדהימים שרבים מהם עברו את דרך החתחתים הזו בעצמם כהורים. רעיונות שקיבלתי מהם על אביזרי עזר שונים הקלו עלינו מאוד. סיפרו לי טיפים שונים, לפתרון בעיות יומיומיות שמסרבלות ומקשות. אז חשבתי לעצמי, למה כל הורה צריך ללקט בעצמו פירורי רעיונות מכאן ומשם? אם רק היה מקום שירכז את כל הידע והפתרונות… ושגם יהיה אפשרי למצוא בו את כל האביזרים הטיפוליים… וכך התחלתי להתגבש עם הרעיון להקים את החנות הזו. ממילא אני מלקטת אז למה לא לחלוק את אוסף הרעיונות הזה עם כל מי שזקוק לו?…

היום, הילדים שלי הפרטיים כבר בגרו והלוואי והיו לי אז, כשהיו קטנים, את הכלים שיש ברשותי היום. מקווה לחסוך לכם מעט מהטרחה של איסוף פירורי מידע מפה ומשם, לחסוך לכם קשיים ולתרום מניסיוני ומניסיון אחרים. הלוואי והחנות הזו, אותה אני מטפחת באהבה, תתן לכן שפע של רעיונות ופתרונות ותהפוך את חיי המשפחה שלכם לפשוטים ונעימים יותר.

שלכם באהבה ובמסירות,

שמרית.

אני והבנים שלי ברגע אושר טהור

0

עגלת הקניות שלך