מאת : מיכל מנצור – הורות מנצחת לילדי ADHD
זהו. ניסיתי להכחיש שהרגע הזה יגיע בסוף.
התחמקתי מהמחשבה הטורדנית על מה שמחכה לי.
אפילו הקפדתי לסנן שיחות טלפון מחברות שניסו לדבר אתי על הנושא הזה בימים האחרונים.
כשנתקפתי חרדה והדופק עלה חייכתי לעצמי ושיקרתי בלי בושה: יהיה בסדר.
כמה גרוע זה יכול להיות? בטוח השנה יהיה אחרת… מקסימום תברחי לחו"ל, אמרתי לעצמי…
ניסיתי לא לחשוב על זה. שום דבר לא עזר. הימים חלפו במהירות.
השבועות ברחו ללא שליטה. והנורא מכל קרה: נגמרה הקייטנה.
הילדים בבית. הגדולים שוכבים על הספה כבר חודש ימים והצעירים,
חונכים את ימי החופשה האמיתית שלהם ממש השבוע. ימי הבטלה האינסופית
בעיצומם ויש תחושה שהבית יוצא משליטה. אנחנו מנסים לעודד את הילדים שלנו
לעשות משהו מועיל עם עצמם, אולי לעזור יותר בבית, להפתיע אותנו עם חדר מסודר
או ארוחת צהריים מפנקת (הגזמתי) אבל אין קול ואין עונה…
ככל שהימים עוברים, הבטלה מעמיקה. המתבגרים מתעוררים ב17:00 ונרדמים
אחרי הזריחה, פיצה ו"מילקי" הפכה להיות ארוחת הבוקר המועדפת על בני הבית והטלוויזיה
דולקת 24 שעות ביממה בכל החדרים. חייבים להודות: הילדים משועממים, והשעמום לא עושה להם טוב.
אנחנו רוצים שהילדים ייהנו מהחופש כמו שמגיע להם, אבל שלא יאבדו לחלוטין את הראש בדרך.
אנחנו רוצים לשמור על שפיות מינימלית בתוך הבית. בכל זאת, אנחנו עדיין משפחה!.
עם הזמן גם ההרגלים הבסיסיים נשכחים כאילו לא היו: כל היום בפיג'מה,
(או כל השבוע? – מתי הוא התרחץ בפעם האחרונה?!), שקיות של חטיפים מתנוססות להן
בכל הבית ומצב הרוח כבר לא מה שהיה. הילדים עצבניים יותר, מדוכדכים יותר…
לפעמים בגבול המעורר דאגה.
אולם כולנו מתקשים במידה כזו או אחרת לתפקד היטב במצב של היעדר מסגרת ומחויבות.
אבל עלינו לזכור שלאנשים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז, הדבר קשה שבעתיים.
קשה להם הרבה יותר להניע את עצמם לפעולות, אפילו הבסיסיות ביותר, כאשר המסגרת
המחייבת נעלמת. וגרוע מכך, הם לא מצליחים לחזור לתפקוד ולהרגלים, כפי שאנשים אחרים מצליחים.
אז איך מוצאים את האיזון בן החופשה נטולת המסגרות ובין התפקוד המינימלי
שישמור על שפיות הילדים (וההורים!)?: יוצרים שגרת חופש.
הכנתי לכם היום כמה כללים שיעזרו לכם לנהל שגרת חופש בסיסית, לחוות חופש גדול
בריא יותר ולחזור במהירות ובקלות לשגרת הלימודים.
קבעו שעת שינה מקסימלית.
גם אם מאוחרת הרבה יותר משעת השינה הרגילה וגם אם הילדים מוחים ומתלוננים.
לחומרים המופרשים במוח בזמן השינה (בחושך ובאור) חשיבות גדולה.
אפשר כמובן מדי פעם להפוך את היום והלילה, אך כאשר היום מתהפך בדרך קבע,
הדבר גורם לדכדוך, לירידה במצב הרוח וחוסר אנרגיה. בסופו של דבר,
היום ההפוך פוגע בתפקוד הילד והמשפחה, מנתק את הילד מהנעשה בבית,
פוגם בתקשורת עם הסביבה ואף עלול להביא לדיכאון. נהלו שיחה עם הילדים וקבעו
שעת שינה בהתאם לגילם ובהסכמתם והקפידו לקיימה.
נרדמו בשעה סבירה? נהדר. על מנת לשמור על מחזור תקין של ערות ושינה,
כולם מתעוררים לפני 12:00 בצהריים.
הסבירו לילדים את חשיבותה של שגרת שינה תקינה והעירו אותם (עדיף כמובן
שהם יתעוררו עם שעון מעורר) בשעה שקבעתם. נוסף לשמירה על מסגרת של ערות ושינה,
הדבר ימנע דילוג על ארוחות מזינות וחשובות , גם מההיבט של התקשורת המשפחתית.
כמובן שמותר מדי פעם לחרוג מהכלל הזה אם יש סיבה מוצדקת,
אבל חשוב לחזור לשעת ההשכמה ביום למחרת.
שומרים על שגרת בוקר: לא נשארים כל היום בפיג'מה.
בקשו מהילדים לנהל שגרת בוקר רגילה, לצחצח שיניים, להסתרק ולהתלבש.
הפעולות האלה מהוות מן הצהרה פסיכולוגית "הנה, התחלתי את היום. ביום מתפקדים".
אפילו שהיום שלהם מתחיל מול הטלוויזיה, עצם ההכנות מעוררות אותנו ומכניסות אותנו למצב פעיל.
תזונה: הקפידו שיהיה בבית אוכל מבושל וארוחות מסודרות
כמו במהלך השנה. בקשו מהילדים לאכול ארוחת בוקר כרגיל ולא כוס קולה
וחבילת תפוצ'יפס במקום. הכנת ארוחת בוקר מעודדת את הילדים לפתח עצמאות
ותחושת מסוגלות. ארוחות מסודרות עוזרות בשמירה על השגרה, מחזקות בעיניי הילדים את ערכה של תזונה בריאה מאוזנת ועוזרות לשמור על המשקל.
תכננו עם הילדים מיזמים נקודתיים בבית והיו שותפים לביצועם.
החופש הגדול הוא הזדמנות מצוינת לעשות סדר במגירות, לעצב מחדש את החדר,
לצבוע קירות, להקים גינת ירק ביתית או להכין ארוחת ערב לכל המשפחה.
כן, ולכל אלה שעושים עכשיו פרצופים וכועסים עלי שאני מפילה עליהם עוד משימות: זה חופש להם, לא חופש מהם. מה לעשות? חלק מחובתנו כהורים להישאר מעורבים ולבלות אתם זמן איכות, גם בחופש הגדול. זו הזדמנות נהדרת לאפשר לילדים תחושת מעורבות ומועילות במשפחה ולחלוק אתם עשייה שאיננה קשורה בחובות לימודיות.
כך תוכלו לחוות קרבה מחודשת עם הילדים ולחזק את התקשורת ביניכם.
בנוסף, העיסוק במלאכת ידי וביצירה נותן תחושת סיפוק גדולה ומשפר מאוד את מצב הרוח.
חשוב שתפנו זמן באופן מכוון, לתכנון ולביצוע הפרויקט המשותף.
היו זמינים עבור הילדים וסייעו להם להוציא את הפרויקט לפועל,
גם אם נדרשת מכם מעורבות חלקית בלבד.
בהמשך לנקודה הקודמת, תכננו בילוי משותף אחת לשבוע לפחות. זה כאילו מובן מאליו,אבל אחרי כמה שבועות של בזבוזים והתרצצויות בכל רחבי הארץ, לעיתים נגמר לנו הכוח ואנחנו מצפים שהימים ייגמרו כבר כדי שנוכל לחזור לשגרה המבורכת שלנו. סמכו עלי,הימים יעברו יותר מהר ויותר בכיף ככל שנשלים עם העובדה שהילדים שלנו בחופש ונבחר להקדיש להם את תשומת הלב שהם צריכים. התייעצו עם הילדים ובקשו מהם רעיונותלפעילות משותפת. ככל שתשתפו אותם יותר, כך תזכו ליותר שיתוף פעולה מצדם.
אפשר ללכת לים או לבריכה גם אחרי שעות העבודה שלנו, אפשר לבקר בתערוכות או בפעילויות ללא עלות או בעלות מינימלית, לתכנן הקרנת סרט ופופקורן בסלון לבני המשפחה או לצאת יחד לטיול אופניים בשעות הערב.
החיים מורכבים מהרגעים הקטנים. אין צורך לארגן הפקות ענק ולהשקיע המון כסף.
החוויות הפשוטות הן אלה שמשאירות אצלנו תחושה של קרבה ואינטימיות.
חוץ מזה, זה ייתן לילדים משהו לצפות לו במהלך היום ויעניק לילדים ולכם עוד זמן איכות לחיזוק הקשר ביניכם ולהנאה משותפת.
עזרו לילדים לפגוש חברים, (מחוץ למסך האייפד).
הרבה פעמים ילדים עם הפרעת קשב ולקויות למידה מתקשים לשמור על קשרים חברתיים מחוץ למסגרת הלימודית. הניתוק מהחברים במהלך החופש מותיר אותם מבודדים ומשועממים יותר מילדים אחרים וקשה להם לחזור ולחדש את הקשרים עם החזרה ללימודים. לכן, חשוב שתעזרו להם ביוזמה ובתיווך. תאמו פעילות משותפת עם הורים אחרים (הזמינו אתם אליכם או צאו יחד לגן השעשועים או לבילוי אחר), אפשרו להם לערוך בבית מסיבה או מפגש עם כמה חברים ואפשרו להם לבלות עם חברים גם מחוץ לבית.
לילדים צעירים אין אמצעי תחבורה והם תלויים בנכונות ובמאמץ שלכם לקיום מפגשים חברתיים (נכון, תדרשו כאן להסיע ולאסוף אולי, אבל כבר אמרנו שזה חלק מתפקידכם).
אל תשכחו לעודד. עודדו את הילדים על שיתוף הפעולה שלהם, על כל עזרה בבית, על כך שאספו את הבלגן מהסלון ושמרו על הכללים כשאתם לא הייתם בבית. העידוד יגרום להםלהרגיש משמעותיים ורצויים והם ירצו לעשות עוד כדי לקבל עוד מהתחושות הנעימות האלה.
עודדו גם את עצמכם, על כל פעם שהשקעתם וביליתם עם הילדים רגעים טובים, על
הסבלנות שלכם, על ההתמדה בשמירה על שגרת החופש. בקיצור תתעודדו. זה ייגמר בסוף 🙂
השקיעו מחשבה ותשומת לב לילדים שלכם בחופש.
אתם תכירו אותם יותר וגם תיהנו בחברתם הרבה יותר.
המשך חופש שפוי. שנדע ימים יפים של בילוי משותף וקרבה מחודשת.
מיכל מנצור – הורות מנצחת לילדי ADHD
בואו לבקר בעמוד הפייסבוק שלי https://www.facebook.com/michaladhd4parents
דואל: [email protected]