דחיינות – למה ילדים עם הפרעת קשב דחיינים יותר?

דחיינות היא נושא שכל מי שמתמודד עם הפרעת קשב מכיר היטב

"רגע… עוד מעט… אחר כך… מאוחר יותר… לא עכשיו…"

כמה פעמים שמעתם את הילדים שלכם, המתמודדים עם הפרעת הקשב, עונים לכם כך כשאתם מבקשים מהם לעשות משהו?

אתם מרגישים שילדכם דוחה שוב ושוב מטלות שהתבקש לעשות?

שהדחיינות לבצע את המטלות, גורמת לכם להגיב פעמים רבות בכעס ועצב?

 

מהי דחיינות?

דחיינות מתארת מצב בו אנו דוחים ביצוע משימה שיש לסיימה בזמן מוגדר ומוגבל, למועד שהינו אחרי הזמן בו היא הייתה אמורה להתבצע.

תדירות הדחיינות גבוהה ונפוצה יותר, בקרב ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב והיא ממש לא נובעת בהכרח מכך שהם עצלנים או עושים "דווקא".

הדחיינות אצל המתמודדים עם הפרעת קשב, נובעת לרוב מהקשיים שלהם בתפקודים הניהוליים.

תפקודים ניהוליים אחראים על פעולות כגון:

תכנון, ארגון, תיעדוף, ניהול עצמי, ניהול זמן, גיוס מוטיבציה ועוד.

התנהלותם הדחיינית גורמת להם קושי בתפקוד היומיומי, לתחושת תסכול, משבשת את סדר יומם.

היא גורמת לרשימה ארוכה של מטלות ומשימות שעליהם לבצע, להצטבר ולהידחות.

דבר זה מגביר את תחושת החרדה מפני הכישלון, תחושת חוסר האחריות,

ופוגע בתחושת המסוגלות העצמית לביצוען של המשימות הרבות כל כך  ש"נערמו".

 

למה ילדים עם הפרעת קשב הם דחיינים יותר?

"עיוורון לזמן"

לילדים רבים עם הפרעת קשב יש קושי בתחושת הזמן שלהם.

פרופסור ראסל ברקלי, מומחה עולמי בתחום הפרעת הקשב, מגדיר זאת  כ"עיוורון לזמן".

זאת אומרת הקושי לאמוד את הזמן: לכמה זמן אני זקוק לביצוע משימה מסוימת.

פעמים רבות הדחיינים עלולים לתפוס משימה ארוכה כמשימה שנדרשים דקות ספורות כדי לבצעה.

מנגד, משימה קצרה נתפסת כמשימה שדורשת זמן רב.

 

התנעה ומוטיבציה

לעיתים הקושי מצוי בפעולת ההתנעה.

הקושי להתחיל את הפעולה הנדרשת יכול לנבוע מחשש,

הסטת הקשב למשימות אחרות שאינן חשובות או דחופות ברגע זה, אולם קלות ומעניינות יותר,

וכן בקושי לגייס מוטיבציה לביצוע מטלות שנתפסו עבורם כמשעממות או כלא מתגמלות.

 

קושי בתיעדוף משימות

פעמים רבות ישנו קושי בתיעדוף, לעשות את האבחנה מה חשוב יותר עכשיו.

הכל נתפס על ידם כחשוב באותה מידה.

 

חרדה

חרדה מכישלון, מזמן רב שנצטרך להשקיע, מחוסר אמונה ביכולת שלנו לבצע ומביקורת.

ילדים רבים עם הפרעת קשב, חווים ביקורת רבה מהסביבה על התנהגותם והתנהלותם.

ביקורת זו פוגעת בתחושת המסוגלות ובדימוי העצמי שלהם והם בוחרים לוותר.

הם לא מאמינים שבאמת יצליחו.

לעיתים הם ימנעו מביצוע המטלה כדי לא לחוות שוב את הביקורת והתגובות השליליות המוכרות להם.

 

מה ניתן לעשות?

נסו להבין את הסיבה לדחיינות של ילדיכם.

האם המטלה קשה עבור ילדכם?

האם הקושי של ילדכם הוא בהנעה לתחילת המשימה?

אולי הסיבה היא תחושה של מוצפות שילדכם חש מול המשימות?

האם ילדכם הינו עם תחושת מסוגלות נמוכה?

 

לקבוע זמנים, לחלק משימות לשלבים ולשים תזכורות

במידה והקושי הוא להתחיל את הפעולה (הנעה לעשייה) חשוב לקבוע זמן ספציפי ומדויק, ביחד עם הילד, להתחלת המשימה.

חשוב לחלק את המשימה לשלבים ולהתמודד עם כל שלב בנפרד.

כך המשימה נתפסת כפחות מאיימת.

חשוב והכרחי שההחלטה על נקודת הזמן להתחלת המטלה תהייה מדויקת וידועה לילדכם, כאשר הוא ואתם עומדים בה באופן עקבי.

כשצריך, הזכירו או הציעו לילד להשתמש בתזכורת בטלפון הסלולרי, על מנת למנוע את "התירוץ" הידוע "שכחתי".

 

לחזק את תחושת המסוגלות ולהאיר את החוזקות של ילדכם

חשוב לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של ילדכם.

עליכם להאיר ב"זרקור" ענק את היכולות והחוזקות של ילדכם.

הן יאפשרו לו להרגיש שהוא מסוגל ויכול ולהניע ולהתמודד עם אתגרים.

לפעול בתחושה של "זה קשה, אבל אני יכול"!

חשוב שאנו, ההורים, נבין שמקור הקושי אינו נובע מעצלנות או מזלזול.

הקושי נובע מהפרעת הקשב, ולכן חשוב מאוד לזהות את מקור הקושי ולסייע לילד בהתאם.

אל תשכחו שהקושי הוא קושי אמיתי, שאינו נובע מזלזול או מעצלנות.

ילדינו זקוקים לתמיכה ולעידוד כדי להתמודד עם האתגרים שמזמנת להם הפרעת הקשב.

 

מאת: דליה עיני מדריכת הורים בהתמחות בהפרעות קשב

מטפלת זוגית ומשפחתית.