אנחנו מדברים המון על הילדים המתמודדים עם הפרעת קשב, כמה קשה לילד, כמה קשה להורים, כמה קשה במערכת החינוך להתמודד עם הפרעת קשב… אבל מה עם ההורים? אתם יודעים כמה קשה זה להיות הורה עם הפרעת קשב לילד עם הפרעת קשב?? לא יודעים? אספר לכם קצת…
סדר יום וגבולות
לקח לי כל כך הרבה זמן מרגע שהפכתי לאימא עד שהבנתי שחייבים לסגל סדר יום קבוע. כלומר, זה לא שלא ידעתי. ידעתי. אבל ליישם… שעה למקלחת, לארוחה, לשינה… לא עניין פשוט למי שהיתה רגילה לסדר יום זורם… לקח לי כמה שנים. לא מגזימה. עד שהצלחתי לעשות בבית סוג של מערכת זמנים מוגדרת. וילדים צריכים מסגרת. ילדים עם הפרעת קשב במיוחד צריכים גבולות, הגבול מעניק להם תחושת ביטחון, ומה לעשות שלהורים המתמודדים בעצמם עם הפרעת הקשב שלהם ממש ממש קשה להציב את הגבולות כי גם להם הם ממש לא ברורים?! בהחלט מאתגר – אבל לא בלתי אפשרי. חשוב להבין את הצורך העצום של הילדים המתמודדים עם הפרעת קשב בגבולות ברורים. ברגע שמבינים שזה מה שנותן להם שקט נפשי, מבינים שחייבים, פשוט חייבים ליישם. אפילו לעשות רשימה ולתלות במקום ברור. רשימת סדר יום וחוקים ברורים של הבית. כך שלכולם ברור מה עושים ומתי וכמובן מה מותר ומה אסור.
ארוחות
ילדים עם הפרעת קשב או עם קושי בויסות החושי הרבה פעמים לא שמים לב לרעב שלהם עד שמאוחר מדי ואז הרעב כל כך גדול שזה כבר מצב משבר. בכי, עצבנות, צעקות. וזה קורה מאוד מהר, בבת אחת. פתאום הילד צורח – ובמצב כזה כבר מאוד קשה להושיב אותו לאכול. הוא גם לא אומר שהוא רעב. הוא פשוט עצבני נורא! פתאום! ואז צריך ההורה המופתע לארגן לו מהר משהו לאכול כדי להרגיע את המשבר. הורה עם הפרעת קשב לא תמיד שם לב שהגיע הזמן לארגן ארוחה, לפני המשבר… ככה זה. וזה מחזיר אותנו לסעיף הראשון – לוח זמנים קבוע וידוע מראש הוא ממש קריטי פה כדי להימנע ממשברים.
עוד נקודה בעניין הארוחות, עם ילדים שמתמודדים עם הפרעת קשב או עם קושי בויסות חושי – הבררנות באוכל. שככה יהיה לי טוב, אני יכולה לספור על כף יד אחת את מגוון המזונות שהילד שלי מוכן להכניס לפה. זה כמובן מקשה עוד יותר.
אם ההורה, המתמודד בעצמו עם הפרעת קשב לא זכר לקנות את המצרכים המאוד מאוד מסויימים, שרק אותם הילד מוכן להכניס לפה, אבוי. הנה מגיע עוד משבר…
איחורים / חיסורים
ילד עם הפרעת קשב או ילד ללא הפרעת קשב, זה לא משנה, כשיש לו הורה עם הפרעת קשב, ככל הנראה יאחר או לא יגיע… לגן, לבית הספר, לחוגים ובכלל. אני, שאוספת את הילדים מבית הספר – כל כך הרבה פעמים בשבוע מתבלבלת ומגיעה בשעה הלא נכונה, שזה פשוט מביך. נוסעת, חוזרת ונוסעת שוב… למרות שיש לי את כל התזכורות המדוייקות שרק אפשר… לא נעים. מסיבות אני שוכחת, גם כשהן כתובות לי ביומן. היום למזלי הילדים שלי גדלו וכבר אחראיים על הזמנים שלהם ועל התוכניות שלהם, אבל כשזה היה תלוי בי, היו הרבה פיספוסים…
הפתעות וספונטניות
הילד שלי (ADHD + ויסות חושי) שונא הפתעות. הוא צריך לדעת מראש בדיוק מה הולך לקרות, מתי, איפה ואיך. ככה הוא רגוע. הפתעות מוציאות אותו מאיזון ומטרידות אותו מאוד. ואני (מופרעת קשב שכמותי) מה לעשות, יש בי הרבה הפתעות. יש לי רעיונות פתאומיים ודחפים שבא לי ליישם עכשיו במיידי. ולמדתי בשבילו (לקח הרבה מאוד זמן ואני עדיין לומדת), לרסן את האימפולסיביות ולתכנן מראש – בשבילו. לא עניין של מה בכך.
מבחנים שיעורי בית ועבודות
הורה עם הפרעת קשב לא יודע מתי לילד יש מבחן / עבודה להגיש. גם כשהוא יודע הוא שוכח. ומה עושים כשגם לילד יש הפרעת קשב? אין מי שיזכיר לו לעשות את השיעורים / העבודות / ההכנה למבחן.
שוכחים ציוד
הילד שוכח ציוד, המורה מודיעה להורים, שיעזרו לילד, אבל גם ההורים מפוזרים ולא זוכרים… בעיה…
הפתרון שלנו עזר מאוד הן התיקיות האלה – ששומרות את כל הציוד של אותו המקצוע יחד. ככה לא שוכחים ציוד. ולי נשאר רק לוודא שכל התיקיות הנכונות לאותו היום נמצאות בתיק. הקלה גדולה.
תקשורת
זו נקודה חשובה מאוד. הורים המתמודדים עם הפרעת קשב הם פעמים רבות אנשים אימפולסיבים, עם רגישות יתר מצד אחד ועם תגובות לא מאוזנות מצד שני. לא תמיד הם שולטים על מה שיוצא להם מהפה בזמן ריב או כעס. על הדבר הזה חשוב מאוד לעבוד ולקבל הדרכת הורים מאיש מקצוע. כהורים חשוב מאוד שנעניק לילדים שלנו את הכלים לבטא את הרגשות שלהם ולהתמודד עם מצבים רגשיים. אנחנו הדוגמא שלהם. הורים שמתמודדים עם הפרעת קשב משל עצמם, וסובלים מהתפרצויות או חוסר שליטה, חייבים לקבל עזרה מקצועית כדי שיוכלו ללמד את הילדים תקשורת טובה ובריאה.
לפתרונות ורעיונות בתחום ההתנהגותי וויסות רגשי לחצו כאן