הילה, תלמידת כיתה ח', הגיעה לפגישה איתי עם עיניים אדומות מבכי.
היא התיישבה בשקט ולחשה:
"אני לא יכולה איתן יותר. נועה וגלית כל הזמן צוחקות עלי ומסתודדות זו עם זו כשאני עוברת במסדרון על ידן".
נועה וגלית אינן תלמידות בכיתתה של הילה, וכששאלתי אותה האם היא חברה שלהן, תשובה הייתה:
"לא, אני בכלל לא מכירה אותן. אין ביננו שום קשר. אני רק יודעת את שמן".
בשיחה עימה הילה מספרת שפעמים רבות היא מרגישה שונה מבנות כיתתה ושהן פשוט לא מעוניינות בחברתה.
מה יכולים להיות הגורמים לתחושה פנימית של דחיה חברתית אצל ילדים?
ילדים דחויים חברתית מפגינים רגישות גבוהה לדחייה.
רגישות זו מתפתחת פעמים רבות כתוצאה מחוויות מוקדמות, חוזרות ונשנות של דחיה מצד אנשים משמעותיים בחייהם, לדוגמא ההורים שלהם.
כאשר חווית ההיקשרות הראשונית של תינוק עם הוריו היא חוויה המבוססת על חוסר עקביות, חוסר זמינות או שההורים אינם קשובים לצרכיו.
גורם נוסף שיכול להשפיע על רגישות לדחייה אצל ילדים הוא הורה שבעצמו חווה רגישות לדחייה, ומפרש סיטואציות חברתיות של הילד כדחייה.
תגובתו המועצמת של ההורה לוכדת את הילד במעגל של דחייה.
הורה החווה את העולם כמקום שאינו בטוח עבור ילדו.
תפיסה זו מועברת לילד אשר מסגל פרשנות שלילית לסיטואציות חברתיות וחווה אותן בעצמו כדחייה.
גם חוויות חוזרות של דחייה מצד אחיו, בני גילו או מוריו של הילד יכולות לגרום לילד לרגישות לדחייה.
מעגל שלילי
אדם הרגיש לדחייה מתמקד בחיפוש רמזים לדחייה בסביבתו.
הרגישות גורמת לו להיות דרוך וחשדן.
הוא נוטה לפרש כל התנהגות עמומה, לא ברורה, או שלילית של הזולת כלפיו כדחייה, גם כאשר אין שום דחייה ממשית.
תחושה זו של עוררות שלילית עלולה להוביל להתנהגות שלילית כלפי הסביבה, אשר מגיבה אף היא לתגובתו באופן שלילי.
תגובת הסביבה מעצימה עבורו את הדחייה ובעצם מאששת אותה ומתחזקת אצלו את הציפיה לדחייה.
למה אצל ילדים עם הפרעת קשב ישנה נטייה גבוהה להתפתחות של רגישות לדחייה?
ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב אוצרים בתוכם פעמים רבות חוויית חוזרות ונשנות, מגיל צעיר של חוסר קבלה, ביקורת מהסביבה וחוויות של כישלון.
הקשיים שלהם בדחיית סיפוקים, התנהלותם האימפולסיבית והקושי בהבנת סיטואציות חברתיות, כל אלה גורמים לסביבה לשפוט אותם לעיתים תכופות ולתפוס אותם כאאוטסיידרים.
ילדים עם הפרעת קשב מתמודדים פעמים רבות גם עם קושי בוויסות הרגשי, מה שמביא אותם לחוויה עוצמתית יותר של פגיעה, כעס ועלבון.
בנוסף הם נוטים פעמים רבות לפרשנות ולחשיבה שלילית, ועל כל אלה נוספת גם נטייתם להכללת יתר ולחשיבה במונחים של: "תמיד, כולם, אף פעם, אף אחד…"
ילדים עם הפרעת קשב הרבה פעמים מרגישים כאילו הם "קוראים מחשבות ורגשות" של אחרים ויודעים מה הם חושבים עליהם.
הם נוטים להאמין שהרגשות שהם חווים משקפים את האמת, זאת מבלי לבדוק את העובדות בשטח.
לאור החוויות וההתנסויות השליליות שהם חוו וצברו, הם נוטים להאמין שהאחר תופס ורואה אותם בצורה שלילית, דבר המשפיע והמעצים אצלם את הרגישות לדחייה.
ילד עם הפרעת קשב מתקשה לשאת את תחושת הדחייה, גם אם היא סובייקטיבית ואינה ממשית והוא מגיב לסביבה באימפולסיביות, בתוקפנות או בהימנעות ואז הוא מסתגר ונמנע מאינטראקציות חברתיות, כדי לא לחוש שוב את חוויית הדחייה.
איך נוכל לעזור לילדים לצאת ממעגל הרגישות לדחייה?
כדי לסייע לילד עם הפרעת קשב לצאת ממעגל הרגישות לדחייה, חשוב לסייע לו להרחיב את הפרשנות שלו לסיטואציות חברתיות ולשנות את התפיסה השלילית.
לדוגמה: הילד בא הביתה ומספר שהילדים היום לא נתנו לו לשחק במגרש כי הם שונאים אותו.
כדאי לבקש מהילד לחשוב על אפשרויות נוספות לסיבות שבגללן לא שיתפו אותו.
חשוב לסייע לילד לראות את "חצי הכוס המלאה" ולשים זכוכית מגדלת על הדברים הטובים שהילד חווה, ממש לאמן את ה"שריר" של ראיית הטוב.
כאשר הילד עושה הכללות יתר ואומר "כולם לא רצו… עשו…" , יש להעמיד סימני שאלה ולשאול אותו האם היה משהו שכן רצה/עשה אחרת?
פיתוח מיומנויות חברתיות אשר יסייעו לילד להגיב נכון ולפרש סיטואציות חברתיות באופן מתאים ואחר(ניתן לעבוד על כך בהדרכת הורים, או בקבוצה חברתית שעוסקת בכך).
הדרכת הורים יכולה לסייע בהבנה ובהקניית מודעות, היכולים לסייע לילד לצאת ממעגל זה ולהתמודד בצורה יעילה עם הרגישות שלו לדחייה.
מאת : דליה עיני – מדריכת הורים בהתמחות בהורות לילדים עם הפרעת קשב,
מטפלת זוגית ומשפחתית 0528623936
הנה כמה מהמוצרים שלנו שיכולים לסייע לכם במשימה הכל כך חשובה הזו: